מאגר סיפורי מורשת

שמי  טניה קוצ'וק, נולדתי בשנת 1958 , במולדובה בעיר בלץ. כיום אני בת שישים וחמש.

רפובליקת מולדובה היא מדינה במזרח אירופה, בין רומניה ואוקראינה. מרבית השטח של הרפובליקה של מולדובה היה חלק מהנסיכות הרומנית מולדובה ושל רומניה בתקופות רבות בעבר ותחת שלטון רוסיה בשנים 1812–1918 וברית המועצות בשנים 1940–1941 ו-1944–1991. (ויקיפדיה).

בתקופה שלי  לא היו טלפונים, מחשבים וטאבלטים, לכן בכל יום הייתי יוצאת מהבניין לחצר עם כל הילדים והיינו משחקים ביחד ברחוב. לפעמים היינו משחקים מחבואים, תופסת, משחקי כדור, ולפעמים היינו עושים מעשי -קונדס. למשל היינו לוקחים חבל ומחברים אליו ארנק, וזורקים את הארנק על המדרכה, וכשמישהו היה עובר ורוצה לקחת את הארנק, היינו מושכים את החבל והארנק היה בורח מימנו , וזה היה מצחיק את כל הילדים. היינו לוקחים תצלומים של בדיקות רנטגן ישנים, ועוטפים אותם בנייר ומדליקים וכשזה התפוצץ יצא עשן, וזה היה מלחיץ אבל גם מצחיק.

בקיץ הייתי נוסעת למחנה קיץ, ליד הים השחור, למשך חודש שלם וזה היה מאוד כיף. היינו נהנים בחופש עם המשפחה. ואלו היו החיים של פעם. היתה לי ילדות שמחה.

הים השחור הוא ים בין-יבשתי השוכן בין דרום-מזרח אירופה ובין אסיה הקטנה. הים השחור מחובר לים מרמרה על ידי מצר הבוספורוס, החוצץ בין חלקה האירופאי והאסיאתי של טורקיה ובין שני חלקי העיר איסטנבול. רומניה, בולגריה והחלק האירופאי של טורקיה תוחמים את הים השחור ממערב. (ויקיפדיה).

עליתי לישראל בשנת 1978, וכיום אני גרה בכרמיאל, עבדתי פעם בבנק, עד שיצאתי לפנסיה.  אני אם לשתי בנות חדווה וליאת,  ויש לי חמישה נכדים, עלמה, תום, ברי, אדם ומתן. אני נשואה לשמואל כבר הרבה שנים,  ואלו החיים שלי.

הזווית האישית

הנכד ברי: היה לי מעניין לעשות את הפרויקט עם סבתא, היה כיף לשמוע את סיפורי הילדות שלה, ונהניתי להקשיב לה.