מאגר סיפורי מורשת

קוראים לי ראיסה, אני גרה עכשיו בארץ ישראל ואני מדברת רוסית.

החלטתי לעלות למדינת ישראל בגיל 85, בתאריך 17.3.2022. עליתי לישראל משום שהייתה לי כלבה והיא מתה כי הייתה חולה. לא רציתי להיות לבד, ולמרות המלחמה בין רוסיה לאוקראינה הצלחתי לצאת ולעלות לישראל.

בילדותי אהבתי לשחק עם החברות שהיו לי במחבואים. הילדות שלי הייתה קשה. לא היו לי הרבה משחקים לשחק בהם. כשהייתי בגן, בהתחלה הייתה לי רק חברה אחת, אבל בהמשך אחרי כמה שבועות היו לי כבר הרבה חברים. כשהייתי בבית הספר נאלצתי לעבוד כדי להרוויח כסף. מכיתה ד' עבדתי עד כיתה ו'. לפני שהתחלתי לעבוד לא היה למשפחה שלי הרבה כסף.

נולדו לי שני בנים ברוסיה. כשנולד לי הבן הראשון אחרי המלחמה נתנו לי פרס על זה. אחרי שנתיים נולד לי עוד בן ונתנו לי עוד פרס אחד על זה. הבן הבכור החליט להישאר ברוסיה אבל הבן השני החליט לטוס לישראל. כששני בניי היו קטנים חיינו בבית קטן שבו היו רק שלושה חדרים קטנים. כשהייתי צעירה ביקרתי בארץ ישראל חמש פעמים.

עכשיו אני גרה בישראל ולומדת עברית. יש לי בישראל את הבן שלי ועוד המון קרובי משפחה שעוזרים לי ללמוד את השפה.

הזוית האישית

ראיסה: בהתחלה התקשורת בנינו הייתה רק בשיחות טלפון ואז כשעליתי לארץ נפגשנו ויכולתי לדבר עם הנכדות שלי.

ויקה ונסטיה: שמחנו להיפגש עם סבתא בישראל ולשמוע את הסיפורים שלה.