מאגר סיפורי מורשת

סבתא לאה פרידמן נולדה בהונגריה, וחיה עם הוריה ואחיה טיבי בעיר שנקראת משקולץ, גדלה בחצר הקהילה היהודית. בחצר גרו רק יהודים והיו שם: בית כנסת גדול, בית מדרש ומשרדי הקהילה.

השבתות והחגים נחגגו ביחד עם כולם ובנוסף הגיעו משפחות יהודיות מהכפרים הקטנים שמסביב לעיר הגדולה משקולץ. סבא רבא היה מזכיר הקהילה היהודית, המשרד שלו היה ממוקם באותה חצר כמו גם בית המשפחה. כל האירועים של המשפחות היהודיות במשקולץ וגם חלק מסביבת משקולץ התקיימו בחצר זו: ברית מילה, ברבת מצווה, חתונות ועוד… הייתה שמחה גדולה באירועים אלה.

ביום החתונה

העלייה לישראל

הוריה של סבתא היו מאוד ציוניים וביקשו אשרת יציאה מהונגריה לישראל. בכל שנה במהלך שש שנים סרבו הרשויות לפניית הוריה של סבתא, עד שסוף סוף  קיבלו את אשרת היציאה המיוחלת. הדרך הייתה ארוכה ומרגשת, הגיעו לאיטליה ומשם שטו באונייה במהלך שבוע ימים עד הגיעם לארץ.

המשפחה הגיעה לבאר שבע בשנת 1962. כשהאונייה עגנה בחופה של העיר חיפה לפנות בוקר, הייתה קריאה נרגשת של אחד מהעולים "קומו, קומו, צאו מהחדרים, הגענו לישראל"! כל האנשים והילדים רצו למרפסת האונייה חלקם שרו את ההמנון, חלקם בכו, חלקם רקדו, וחלקם התחבקו עם אנשים בלתי מוכרים להם והשמחה הייתה מרגשת באופן שקשה לתאר.

כשירדו מהאונייה סבא רבא נישק את אדמת הארץ ובירך ברכת שהחיינו. שם חיכה להם אח של סבא שהגיע לארץ שנים רבות לפניהם. המפגש עורר התרגשות רבה עד דמעות.

סבא רבא החל ללמוד עברית חצי שנה באולפן והשתלב בעבודה בבנק הפועלים. סבתא שלי החלה ללמוד בכיתה ו', בהמשך בתיכון המיקומי ואחר כך למדה הוראה בגבעת ושינגטון.

כשסבתא שלי סיימה את לימודיה, נישאה לסבא אברהם ז"ל בשנת 1971 ובמהלך השנים נולדו להם ארבעה בנים: אסף, יואב, בועז וניצן. בועז, אבא שלי, נולד בשנת 1979 והתחתן בשנת 2011 עם אמי תהל.

אני נולדתי בשנת 2012 ואחרי נולדו שתי אחיותי, יובל ואורי.

לסיום נציין את אירועי העבר היותר רחוקים:

סבתא רבתא שלי נלקחה למחנות הריכוז באושוויץ בשנת 1944, היא עברה את כל סיוטי השואה, איבדה שם את אמה, שישה מאחיה ואחיותיה זכרם לברכה. סבתא רבתא שלי חזרה הביתה בתום המלחמה, נישאה לסבא רבא זאב ששירת בתקופת המלחמה בצבא רוסיה. בזכותם הרבה המשיכה שרשרת הדורות שעליהם סופר הסיפור בקצרה.

הזוית האישית

סבתא לאה: את נציגה ראויה להמשך השושלת המשפחתית המכובדת, שמחתי ונהניתי מהתהליך שעברנו יחד במהלך השנה!

שירה: שמחתי ונהניתי לשמוע את ההיסטוריה המשפחתית שלנו, תודה שלקחת חלק בפרויקט יחד איתי!