מאגר סיפורי מורשת

שמי דוד בן דוד, נולדתי בשנת 1949, שנה לאחר קום המדינה. נולדתי במרוקו שבצפון אפריקה בעיר שנקראת קזבלנקה (פירושו: עיר לבנה). אבי ואמי נולדו גם במרוקו, אבי נולד בעיר ששמה רבאט שהיא עיר הבירה של מרוקו, ואמי נולדה בעיר שנקראת מרקש. אמי הייתה עקרת בית, ולאבי היה בית מלאכה שבו הוא עסק בריפוד רהיטים ועיצוב וילונות. היו לי שלושה אחים: שני בנים ובת אחת. לבכורה קוראים תרצה, לאח השני דניאל, לאח השלישי איציק, ולי, האח האחרון, קוראים דוד.

ילדותי

לפי מיטב זכרוני עליתי לארץ ישראל בגיל 7, זה היה בשנת 1956 ולפי מיטב זכרוני המדינה הייתה במלחמה שנקראת "מלחמת סיני", מלחמה שבה הבסנו את הצבא המצרי. התחלתי ללמוד בכיתה א' בבית ספר ממלכתי דתי במושב ליד פתח תקווה, כמובן שבזמנו לא הייתה חטיבת ביניים. סיימתי את לימודי היסודיים עד כיתה ח' . משם עברתי ללמוד בבית ספר תיכון מקצועי. בגיל 17 עברתי לגור בעיר כפר סבא ומאז אני גר בעיר כפר סבא, שבה הכרתי את סבתא אדית.

החוויה שהייתה לי בעיר כפר סבא: כידוע לכם העיר קלקיליה שנמצאת בגבול המזרחי של כפר סבא הייתה שייכת למדינת ירדן. ובתקופה בה הגעתי (1967) לכפר סבא, המדינה הייתה במתיחות ביטחונית עם ירדן, סוריה, לבנון ומצרים. בזמנו המדינות הנ"ל איימו איום קיומי על מדינת ישראל. בסופו של דבר מדינת ישראל יצאה למלחמת קיום שנקראת "מלחמת ששת הימים". לא זכיתי להשתתף במלחמה הנ"ל כי הייתי עדיין בלימודים. בשנת 1968, בהגיעי לגיל 18 התגייסתי לחיל השריון. את החוויות שחוויתי בחיל השריון ובצה"ל בכלל אספר לכם בהמשך.

אירוע בחיים – מלחמת יום הכיפורים

מלחמת יום הכיפורים פרצה בשישי לאוקטובר 1973 בשעה 14:15. בזמן הזה רוב עם ישראל היה בתפילה בבתי הכנסת, כמו כן – גם אני הייתי בבית הכנסת. בסביבות השעה 16:00 הגיעו מהצבא וגייסו אותי למלחמה. אספו אותנו מנקודת איסוף מרעננה לבסיס בצפון הארץ, שם חיכו לנו הצוותים עם הטנקים. הצטיידנו בתחמושת והמתנו לפקודה לנוע לכיוון רמת הגולן. אני כמפקד טנק הובלתי לרמת הגולן לכיוון נפח. היינו שבעה טנקים והגענו לנפח ברמת הגולן, שהייתה כבר כבושה על ידי הצבא הסורי. קיבלנו פקודה לבלום את הצבא הסורי שהיה בנפח אחרי קרבות קשים בו נפגעו רוב הטנקים שלנו, ביניהם הטנק שלי, שנפגע פגיעה ישירה. כתוצאה מכך נהרגו לי שני אנשי הצוות: התותחן והטען. אני נפצעתי ופינו אותי ללא הכרה לבית חולים.

סבא מספר על קרבות הבלימה במלחמת יום הכיפורים, 1973: 

הזוית האישית

סבא: נהניתי לחלוק את החוויות שלי עם יאיר.

יאיר: לא נהניתי לכתוב, אבל נהניתי לשמוע.