מאגר סיפורי מורשת

שמי מיה המר, השתתפתי בתוכנית הקשר הרב דורי יחד עם סבי ובחרתי להביא את סיפורו. סבי בוריס המר, נולד בשנת 1939 בעיר מוסקבה שברוסיה. סבא נולד ממש עם פרוץ מלחמת העולם השנייה.

לאבא של סבא, הסבא רבא שלי, קראו רייבל הוא היה מהנדס במפעל צבאי. השם של אימא של סבא, סבתא רבתא שלי, היה סופיה והיא עבדה במעבדה כימית. שניהם היו משכילים ועבדו במקצועות מכובדים מאוד במוסקבה.

מלחמת העולם השנייה

המלחמה פרצה ב – 1 בספטמבר 1939, עם פלישת הגרמנים לפולין. המלחמה הסתיימה בשנת 1945, כשסבא היה בן שש, כך שכל ילדותו הייתה בצילה של מלחמה זו.

לסבא יש זיכרונות מתקופה המלחמה, סבא זוכר מהגיל הזה את מלחמת העולם השנייה, הוא סיפר שיש לו זיכרונות איך שהם ברחו ממוסקבה, בכל פעם ברחו למקום אחר, לעיר אחרת, לכפר אחר, לפי התקדמות המלחמה, הם תמיד ברחו למקומות שהמלחמה עוד לא הגיעה לשם, כי אביו עבד במפעל צבאי. מאחר והיה ילד מאוד קטן הוא בעיקר זוכר את המנוסה ממקום למקום אבל לא ממש את הפרטים.

סבא סיפר לי שבילדותו הוא גדל בארבעה בתים שונים, מפני שאבא שלו עבד במפעל צבאי וכל הזמן המפעל החליף מקום, אז היו צריכים לעבור דירה כל פעם. למרות זאת ישנם גם זיכרונות ילדות של משחקים עם חברים במקומות בהם גר. הוא סיפר שהוא שיחק עם חברים, בעיקר במשחקים שהם בנו לבד. גם בתקופת המלחמה וגם לאחריה, ההרס והחורבן היו קשים, היה רעב ועוני ומצב כלכלי קשה לכולם. גם אחרי המלחמה לא היו שום משחקים, כך שהם היו צריכים לבנות בעצמם את המשחקים ולפתח את הדמיון.

משנות בגרותו המאוחרות יותר הוא זוכר שהוא היה עוזר להוריו בבית ומוציא את אחיו מהגן או מבית הספר. סבא מספר שלפעמים זה כיף ולפעמיים לא, מפני שהוא היה צריך להוציא אותם מהגנים או בתי הספר ולשחק איתם, מפני שהוריו היו עובדים שעות רבות וארוכות, אבל סבא אמר, שתמיד בבית היה מי שמקשיב לו ומעלה לו חיוך על הפנים.

בין זיכרונותיו מבית הוריו, סבא סיפר לי שהחג האהוב עליו היה במקום הראשון פסח, ובעיקר ליל הסדר. בנוסף  סבא סיפר לי (כשסיפר לי זאת נראה היה שהתרגש מאוד), הוא תמיד חלם לעלות לארץ ישראל – זה היה חלומו תמיד הוא ידע שיום אחד יעלה לארץ ויגשים את חלומו, היה חשוב לו שהוא ירגיש שייך לעם.

סבא סיים לימודיו בבית הספר והמשיך בלימודים אקדמאיים, שם בהיותו סטודנט ממש בסיום לימודיו, הוא פגש את סבתא שלי. סבא הכיר את סבתא, עם סיום הלימודים באוניברסיטה. הייתה לו דודה שהכירה את סבתא והן היו ידידות וכך הם הכירו, התאהבו ואחרי תקופת חברות נישאו.

העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90

סבא הגשים את חלומו לעלות לארץ ישראל ובשנת 1990 עלה לארץ, הוא עלה בגל העלייה הגדול מברית המועצות לשעבר. העלייה החלה עם פתיחת שעריה של ברית המועצות בתקופת שלטונו הליברלי של מיכאיל גורבצ'וב. זה עדיין לא היה קל לצאת. כל אזרח שביקש לצאת מברית המועצות היה צריך אישור של הק.ג.ב., ורבים לא קיבלו אישור יציאה. אחרי התפרקות ברית המועצות כל החוקים המפלים ירדו והיה קל יותר לצאת. היו רבים שרצו להגר למדינות אחרות, אבל אחת מהסיבות שיהודים רבים בחרו בישראל הייתה, שממשלת ישראל ביקשה מארצות הברית לא לתת למהגרים מברית המועצות להיכנס לשם, כי היא רצתה שיעלו לישראל, זה היה בתחילת שנת 1990.

סבא היום

אנחנו אוהבים את סבא וחגגנו לו יום הולדת, יחד כל בני המשפחה בצימר בצפון.

סבא סיפר לי כשלפעמים, משעמם לו אז הוא מתקשר לילדים שלו ומדבר איתם, או שהוא הולך לעשות הליכות בחוף הים. סבא היום עם לקות ראייה קשה והוא סיפר לי, שלפני שהוא נהיה עיוור, הוא מאוד אהב לקרוא והייתה לו ספריה גדולה מלאת ספרים. לסבא יותר קשה היום, הוא אמר שהוא מתגעגע מאוד סבתא שלי ז"ל (אישתו), הוא היה שמח לראות אותה ולדבר איתה.

סבא אמר לי שהוא הכי מתגעגע לנכדים וכשהוא רואה אותנו תמיד עולה לו חיוך ענק!

הזוית האישית

מיה: ממש נהניתי מהתוכנית ושמחתי על ההזדמנות להכיר יותר טוב את סבא שלי, בוריס. סבא שלי סיפר שהוא נורא שמח לבלות איתי, זה עשה לו הרגשה טובה.