מאגר סיפורי מורשת

שמי אורי יחיה נולדתי ב1948 במוסול שבעירק.

אני הבן השלישי במשפחה, קיבלתי יחס רגיל, כלומר כמו ששאר האחים שלי קיבלו.

היו לי ארבעה עשר אחים ואחיות  שש אחיות ושמונה אחים. שמונה מהם נפטרו.

עלינו ארצה בשנת 1951. היינו במעברה בכפר חסידים, בשנת 1950 הוקמו שתי מעברות בכפר חסידים. העולים החדשים במעברה התגוררו בצריפונים, בדונים ואוהלים. בפברואר 1951 הוחלט על הקמת מעברה נוספת בכפר חסידים. שנה זו היתה מאוד גשומה והיו הצפות במעברה. גרנו באוהלים שהיו עשויים מברזנט, ולא היה לנו דברים כמו שיש בבתים היום. כמו השירותים שהיו בחוץ לכל המעברה והם היו עשויים מפח ובכל יחידה היו ארבעה או חמישה שירותים. לא היה מטבח, בישלנו בתוך האוהל שהיו בו שני חדרים. גם לא הייתה מקלחת, הינו מחממים מים ועם גיגית גדולה היינו עושים מקלחת. לא היו מים בתוך האוהל. המים היו במתקן בחוץ עם שבע -שמונה ברזים. היו לנו מיטות ברזל של עולים חדשים. היינו שלושה אחים בכל חדר ואני הייתי עם שתיים מאחיותיי בחדר. החיים במעברה היו קשים. היו סופות והאוהלים התעופפו באוויר, בהמשך עברנו לכפר אתא בשנת 1957.

הכרתי את אשתי בעבודה במפרץ חיפה ועבדנו ביחד. התחתנתי ב- 1973 כשהייתי בן עשרים וחמש, החתונה הייתה בקרית אתא והיתה מסיבה לפני החתונה, מסיבת אירוסים.יש עדיין תמונה מהחתונה.

כשילדי הראשון נולד הייתי בן עשרים ושש כשילדי השני נולד הייתי בן עשרים ושמונה, כשילדתי האחרונה נולדה הייתי בן שלושים ואחת. יש לי שני בנים ובת יש לי שמונה נכדים- שלוש בנות וחמישה בנים.

בדרך כלל ילדי ונכדי באים אלי ביום שישי ולפעמים גם באמצע שבוע.

הזווית האישית

ליאם: נהנתי להיפגש עם סבא, היה לנו כייף ביחד. הפרוייקט היה משמעותי עבורנו ואנחנו מחכים לנסיעה למוזיאון אנו.