מאגר סיפורי מורשת

שמי יהודית וינברג לבית פיקסלר, נולדתי בצ'כוסלובקיה בעיר קרלו ויווארי בשנת 1948. עליתי לארץ בגיל 6 חודשים ביחד עם הוריי ואחותי שהייתה מבוגרת ממני בשנתיים. גרנו בצריף בכפר יונה. בגיל שנה ורבע הייתה בארץ מגיפת פוליו (שיתוק ילדים) ואני חליתי והפכתי משותקת ברגליים.

בגיל 5 עברנו לגור בנתניה ולמדתי בבית ספר ביאליק במשך שמונה שנים ולאחר מכן בתיכון טשרניחובסקי. תקופת לימודיי בבית הספר היסודי לא הייתה פשוטה, הילדים לא התייחסו אלי והייתי מאוד בודדה, אבל זה מאוד חישל אותי. בבית הספר התיכון המצב התהפך והייתי מאד מקובלת.

למדתי באוניברסיטת תל אביב פסיכולוגיה ועל אף מגבלותיי הצלחתי להגשים את חלומי להיות כמו כולם. התחלתי לעבוד במפעלי נייר חדרה ושם פגשתי את בעלי עדי שהיה אדם מדהים (לצערי הוא נפטר בשנת 2008 ממחלת הסרטן). נולדו לנו שני ילדים, קרן ורון, וכיום יש לי ארבעה נכדים: דריה, זואי, ליאו ואלכס. הצלחתי בעבודתי והייתי מנהלת כח אדם בחברת אמניר בחדרה במשך 42 שנים עד שיצאתי לפנסיה. לאחר שהפסקתי לעבוד חיפשתי תעסוקה, נרשמתי לחוג לציור והסתבר לי שאני אוהבת ומצליחה לצייר מאוד יפה.

כיום אני גרה לבד בכפר חוגלה ומצליחה להסתדר ולהנות מבילויים ופגישות עם המשפחה והחברים.

הזוית האישית

זואי הנכדה המתעדת: אהבתי להקשיב לסיפור של סבתא, למדתי על החיים שלה ועל החיים בעבר.