מאגר סיפורי מורשת

שלום, אני רחל טריגר, נולדתי ביפו בתאריך 23.12.1948 להוריי, שמחה שרבני ומשה טריגר. עד גיל ארבע גדלתי ביפו, כי אבי היה איש צבא וקיבל זמנית דירה ביפו מהרכוש שנטשו הערבים.

כילדה בת שלוש יצאתי לי לטייל ביפו, שוטר מצא אותי ולקח אותי לתחנת משטרה. הוריי חיפשו אותי בכל העיר עד שהגיעו למשטרה וכשהגיעו ראו אותי אוכלת בכיף לחמניה. לאחר מכן עברנו לשיכון צבא הקבע ברחוב דרך השלום בתל אביב, השיכון היה מאוכלס בהרבה משפחות צעירות עם ילדים. בשיכון היו חגיגות והפעלות לחגים, והיינו מרבים לשחק בחצר במשחקים כל ילדי השכונה.

בילדותי

הוריי

אבי נולד בפולין למשפחה עם שמונה אחים בעיירה טרנוגרוד. קצת לפני המלחמה היו שמועות שלוקחים את הילדים הבכורים לעבודה במחנות. הוריו החליטו להבריח את אחיו הבכור קרול מעבר לפולין לגבול רוסיה, לאחר זמן מה הוריו של אבי שלחו אותו לחפש את אחיו הגדול.

אבי נשאר שם כי לא היה לו לאן לחזור, הוריו וששת אחיו נספו במשרפות. לכן החליט להישאר שם ולהתגייס לצבא אנדרס שהיה מורכב מחיילים פולנים ורוסים שהגיעו לארץ לפני קום המדינה. אבי חשב להמשיך עם צבא אנדרס אבל אז חייל פולני אמר לו: "זו המדינה של היהודים, תישאר כאן", אבי החליט לערוק והלך לקיבוץ, בקיבוץ הכיר את אימא שלי, שמחה שרבני. לאחר מכן החליט להתגייס לצבא הגנה לישראל (צה"ל), הוא שירת בקבע. אחרי זמן מה התחתן עם אימא שלי שהכיר בקיבוץ.

אבי

אמי נולדה בעיר העתיקה ירושלים בשנת 1928 וגדלה בחברון. לאחר תקופה שהיא חיה בחברון, התחילו פרעות ביהודים ואז הם היו צריכים לברוח משם, אביה של אמי היה זקן רבני ירושלים, הרב יהושע שהרבני. הוא עלה לארץ בשנת 1895, למד רבנות וקבלה ונשלח להודו להתחקות אחר קהילת בני ישראל. אחרי מותו הונצח שמו בקריאת רחוב על שמו ברמת שלמה בירושלים, הוא נקבר בהר הזיתים.

הנצחת הרב יהושע שהרבני

סבא שלי היה מגיע אלינו מירושלים לתל אביב עם כותונת פסים, גלימה שחורה, כובע תרבוש על ראשו ומקל בידו, היה נראה כמו דמות שיצאה מסיפורי התורה, והיה פוגש אותנו בחצר. כילדות לא ידענו כיצד המראה השונה יתקבל אצל הילדים בשכונה, סבא כנראה הרגיש זאת והיה ניגש אל הילדים, כובש אותם עם דרכו המיוחדת לספר סיפורים מהתורה והם היו מקשיבים בשקיקה. בפעמים שאחרי הם היו שמחים כשהיה מגיע ומיד היו רצים לקרוא לי ולאחיותיי שסבא שלנו הגיע.

אמי גרה בשכונת בקעה בירושלים ולמדה בפנימיית בנות יעקב. בגיל שמונה עשרה עזבה את הפנימייה והחליטה שהיא עוברת לקיבוץ ניר אליהו, שם הכירה את אבי והם עברו יחד לתל אביב, התחתנו ועברו לשיכון צבא קבע, בו נולדו ארבע בנות: נחמה על שם אימא של אבי, רחל (אני), על שם אימא של אמי, ניצה ושולי (שני שמות אלה אמי בחרה, היא רצתה שמות ישראלים).

אמי ונשות המשפחה

אחר עשר שנות נישואים הוריי נפרדו כשהיינו קטנות, הורים גרושים בזמנו היה נדיר יותר בנוף ילדותינו. אבי התחתן בשנית עם חנה מיכלוביץ, שהייתה נוצריה והתגיירה בשביל להתחתן עם אבי.

חנה מיכלוביץ

למדתי בבית ספר "משה הס", בית הספר הכי קרוב לבית. שיחקנו הרבה בגבעה שמול ביתנו, היינו מטפסים על הגבעה, קוטפים סברס וחוזרים הביתה עם קוצים על הידיים. הייתי בתנועת הצופים ובמקהלת בית הספר, אחותי הגדולה הייתה הסולנית של המקהלה ובאירועים בבית ספר הלהקה הייתה מופיעה ושרה.

לאחר שסיימתי את התיכון הלכתי ללמוד קוסמטיקה (כיום אני עוסקת בזה).

בעלי, אלי גוילי, שנולד בארץ להורים יוצאי לוב שעלו לארץ בשנת 1933, למד בגבעתיים בבית ספר יסודי דתי "אמונים", המשיך לתיכון מקצועי "מקס פיין", התגייס לצבא ואחרי הצבא התחיל לעבוד בתעשייה האווירית בתחום אבטחת איכות כמבקר ראשי.

סבתא רחל וסבא אלי – מימין: יום החתונה, משמאל: בטיול

הכרנו בחנוכת בית אצל חברתי הטובה, שהתחתנה עם חברו הטוב של בעלי. יצאנו שלוש שנים ולאחר שלוש שנים החלטנו להתחתן, הבאנו לעולם שלושה ילדים מקסימים. לילד הבכור קוראים אסף, לילדה האמצעית קוראים שמרית ולילדה הקטנה קוראים נעמה, שלושתם אקדמאיים. כיום אסף עובד בנמל התעופה, שמרית עובדת כרואת חשבון, נעמה היא עו"ד ועובדת במשאבי אנוש. שלושתם נשואים, יש לי חמישה נכדים שבניהם זו הנכדה יובל שאיתה אני עושה את תכנית הקשר הרב דורי.

הזוית האישית

סבתא רחל: נהניתי מאוד להיות חלק מתכנית הקשר הרב דורי, נהניתי לספר לנכדתי את הסיפור המשפחתי שלי, על חיי, לחדש לה דברים, ולהתנסות בנושא המחשבים והטכנולוגיה. תכנית הקשר הרב דורי החזירה אותי אחורה בשנים לתקופת ילדותי. שמחתי מאד שזכינו בזמן איכות זה, בלשתף את נכדתי בזיכרונותיי, ראיתי כמה שהיא מופתעת ומסוקרנת. זה מילא אותי בתחושת נחת מנכדתי החכמה והסקרנית. אני מרגישה שהקשר החזק והמיוחד שלנו התחזק עוד יותר וקיבל רבדים נוספים.

יובל הנכדה המתעדת: סבתא שלי רחל תמיד דואגת לי בכל מצב, מקשיבה ומכילה. כשהיא הסכימה לעשות יחד איתי את תכנית הקשר הרב דורי שמחתי מאוד, כי אני יודעת שהיא מאוד מעניינת ויודעת גם להקשיב וצדקתי. נהניתי מאוד לעשות יחד איתה את התכנית, לשמוע על משפחתה, על ילדותה וללמוד דברים חדשים. אני מקווה שגם היא נהנתה כמוני, אני כל כך אוהבת אותה. תודה רבה על ההזדמנות להשתתף בתכנית הקשר הרב דורי, ותודה למורה המובילה שליוותה אותנו לאורך התהליך – שולי שוורץ.