מאגר סיפורי מורשת

שמי אביבה טלמון אני משתתפת השנה בתוכנית הקשר הרב דורי עם נכדתי נויה ואני רוצה לתאר את חיי משנת 1950 ועד היום.

נולדתי בקריית חיים ליד חיפה בשנת 1950 להורים מרים וצבי גוטרזון.

הורי הגיעו ארצה מפולין בשנת 1938 לפני פרוץ המלחמה היו ממקמי קיבוץ משמר הים. הם עזבו את הקיבוץ לקריית חיים ושם אני נולדתי בבית קטן על חולות הים מאז שאני זוכרת את עצמי שיחקתי בחול הים ואהבתי את צבעי המים.

בשכונה שלנו שיחקנו כל הילדים בשכונה במשחקי רחוב שונים כמו ארבע מקלות, דג מלוח, משחקי חבל, גולות, תופסת ועוד המון משחקים.

היינו ארבעה אחים ואחיות וישנו בחדר אחד. המיטה שלי הייתה מקופלת בתוך ארון. בבית היה משטר חזק של הכנת שיעורים ולימוד מוזיקה, כל אחד היה חייב ללמוד על כלי נגינה אני למדתי על אקורדיון.

רוב ילדותי ביליתי בתנועת נוער ששמה היה "התנועה המאוחדת". שם יצאתי לטיולים בכל רחבי הארץ, הכרתי את ההרים והנחלים וכל המקומות היפים בארצנו. כל ילדותי אהבתי לצייר על כל דבר שמצאתי, על קרש, על אבן ועל נייר וכך האומנות ליוותה אותי מאז.

בתקופת הבגרות שלי כשהייתי בת 16 וחצי ובמסיבת ריקודים סוערת, הכרתי בחור חתיך בשם רן. רקדנו יחד כל הערב וכך התחילה חברות בינינו עד היום.

יצאתי ללימודים במכון לאומנות ליד טבעון ולמדתי להיות מורה לאומנות. כפי שאמרתי האומנות ליוותה אותי כל השנים ולימודי האומנות הוסיפו לי עוד המון רעיונות לחינוך באומנות.

בשנת 1969 נישאנו בחתונה צבאית עם רב במדים של חייל האוויר. רן סיים קורס טייס. גרנו 15 שנה בבסיסי חייל האוויר, שם נולדו שלושת בנינו: גיל, עופר ואייל.

לחיות במשפחת חייל האוויר אלו הם חיים שונים, רחוקים ממשפחה ומבודדים, אך כולנו היינו משפחה אחת.

סבתא אביבה עם סבא רני בצעירותם

כשהגיעה מלחמת יום כיפור במשך חודשיים עזבנו את הבית בבסיס וחזרנו בסיום המלחמה עם הרבה חברות שכולות שאיבדו את בני זוגם.

במשך כל השנים האומנות הייתה חלק מחיי, ציירתי, פיסלתי, יצאתי לתערוכות במקומות שונים בארץ ובשלב מסוים קיבלתי תפקיד של מפקחת על לימודי האומנות במחוז חיפה והאומנות המשיכה להיות חלק מחיי.

היום יצאתי לגמלאות ועדיין עוסקת כל הזמן ביצירה שמלווה אותי כל חיי.

בתקופת הקורונה טיילנו המון סביב הבית החדש שלנו בקיבוץ רמות מנשה ואני נהנית מהצבע בטבע.

מסר לדור הצעיר: תאהב את מה שאתה עושה תתייחס לסביבה לנופים ותאהב את המדינה

הזוית האישית

נכדה נויה: הפעילות הייתה כפית והיה כיף לגלות דברים שלא ידעתי על סבתא ועל עברה וגם זה כיף לבלות זמן ביחד כי אנחנו לא גרות קרוב, אז אנחנו לא רואות אחת את השנייה הרבה. אני רוצה להגיד לסבתא שלי שמאוד נהניתי לראות אותה, לעבוד איתה ולבלות איתה זמן. ממש שמחתי לשמוע את הסיפור, כי אף פעם לא שמעתי אותו ואני מאחלת לה שתמשיך להיות מאושרת.

סבתא אביבה: אני מאחלת לנכדתי שתמיד תזכור את הסיפור המשפחתי ושתעביר אותו מדור לדור גם למשפחה שהיא תקים בעתיד. היה לי כיף לשתף ולספר את סיפור חיי לנכדתי נויה.