מאגר סיפורי מורשת

סבתא אהובה נגר מספרת לנכדתה אביגיל

נולדתי בשנת 1951 במושב גאולי תימן, מושב בעמק חפר. לפני חתונתי שם משפחתי היה אריה. אהובה אריה. הוריי קראו לי כך כי הם אהבו את השם.

בבית שלנו היו שני חדרים, מטבח ומקלחת. השירותים היו מחוץ לבית. כיבסנו את הבגדים באופן ידני, את המים הרתחנו בסירים על גחלים. לביתנו הייתה חצר מאוד גדולה ושיחקנו בעיקר בחצר הבית. כשגדלתי והייתי כבת עשר או אחת עשרה, אני זוכרת, שהרחיבו לנו קצת את הבית.

מושב גאולים נמצא בעמק חפר, ליד חדרה, בקרבת מקום היה גם יער וגם ים. ביער בילינו פחות, אהבנו לבלות יותר בים. במושב היה לנו חמור והיינו רוכבים עליו עד לחוף הים. אני זוכרת בהמשך, אחר כך, כשהחמור מת, היו  מארגנים מהמושב הסעות לים.

הוריי היו חקלאים. היו להם פרדסים ורפת. הם היו אנשים חמים, שמחים, מסתפקים במה שיש, בעלי אמונה גדולה בה' ושומרי תורה ומצוות. אימא שתחיה הייתה יפת מראה ויפת תואר. היא הייתה גבוהה ובעלת עיניים חומות. אבא ז"ל  היה איש בעל מראה נעים ויפה. היו לו פנים חייכניות.

בנעורי במושב

החיים במושב היו נהדרים. המושב היה כולו יהודי דתי. היינו נפגשים הרבה בבית הכנסת. במושב הייתה צרכנייה ושם היינו עורכים קניות. אני הכי מתגעגעת לטאבון (מעיין תנור לאפיית מאפים תימניים), לפשטות, שלא היה לנו כלום, אבל היה לנו הכול, חיינו  בצניעות ובצמצום, אבל היינו שמחים ומאושרים.

יש לי זיכרון עצוב ומפחיד. אחותי הבכורה הייתה חולה ונלקחה לבית החולים. היא הייתה בת 17 ואני הייתי אז בת 13. למחרת האמבולנס חזר ונודע לנו שהיא נפטרה. יש לי גם זיכרון נחמד מאותו אירוע, כל השבעה על אחותי הדודים נתנו לנו ארטיק לימון, היום כשאני אוכלת את זה אני נזכרת באותו זיכרון חמוץ-מתוק.

אני זוכרת, שבתור ילדה אהבתי לשחק קפיצה על חבל, 5 אבנים, שוטרים וגנבים ו 123 דג מלוח. מסתבר, שלמרות כל הטכנולוגיה, עד היום משחקים באותם המשחקים.

הייתי ילדה ממושמעת, סקרנית, וחברותית. התואר שהכי התאים לי בתור ילדה היה למדנית. אהבתי לקלוע בשערי שתי צמות ולגלגל אותן קדימה, כשהיינו משחקים והיה לי חם, הייתי אוספת את השיער ועושה קוקו גבוה.

שיחקנו בחצר של הבית, היא הייתה ממש גדולה, לפעמים, בחורף היינו משחקים בבית, אבל בחורף, רוב הזמן, קראתי ושרתי. אלו היו התחביבים שלי.

המאכל שהכי אהבתי היה ג'חנון היה ונשאר.

למדתי בבית ספר ממלכתי דתי בכפר הרא"ה, למדנו את כל המקצועות שלומדים היום: אנגלית, חשבון, עברית, תורה, מוזיקה, תפירה. הכי אהבתי את שיעור עברית ותורה והכי לא אהבתי את שיעורי התפירה. היו לנו טיולים לצפון, לגליל ולירושלים.

הזוית האישית

הנכדה אביגיל: בתכנית הקשר הרב דורי ראיינתי את סבתא. יחד גילינו פרטים מיוחדים, נזכרנו ולמדתי על העבר של המשפחה. לסבתא ולי יש את אותה צורת ראש, אותו צבע עור ואותם עיני שקד. שתינו מאוד אוהבות לבשל ולאפות, לקרוא ומאוד אוהבות לעשות ספורט.

 אני וסבתא מתעדות את הסיפור