מאגר סיפורי מורשת

קוראים לי איבגניה ריפס, נולדתי בשנת 1948(מספר חודשים לפני קום המדינה) ברוסיה { ברית המועצות לשעבר} בעיר ברובידז'אן. מקור שמי מיוון.  ברוסית פירושו אציל/אצילה(אדם בעל יחוס) בני משפחתי קוראים לי ג'ניה.

במשפחה היינו ארבעה אחים, כיום רק אחותי הבכורה נותרה בחיים. אחי נהרג כשהיה לוחם בצבא האדום, במלחמת העולם השנייה. בילדותי נהגנו לשחק במסגרת פעילויות חברתיות בבית הספר, במשחקים רבים על פי חלוקה לקבוצות כגון: מחבואים, תופסת, כדורשת, כדורסל, כדורגל, הוקי , בינגו ,קלאס, 5 אבנים. הכי אהבתי לשחק בקלאס עם חברותיי.

זמבית הורי זכור לי,  שהיינו מתכנסים, וחוגגים ימי הולדת וחגים יחד. תמיד עזרנו להורים לפני כן בניקיון הבית ובעריכת קניות. בשעות הפנאי נהגנו לקרא ספרים, כי לא היתה טלוויזיה בביתנו. כשהייתי קטנה לא הלכתי לגן, מבית הספר זכור לי שהייתי תלמידה מאוד טובה,  משקיעה מאמצים רבים, כדי להצליח. בבית הספר היו מורים טובים  מאוד, ולכן היה לי רצון להצליח.

אחר הצהריים השתתפתי בחוגים :התעמלות קרקע, למדתי לסרוג, ועסקתי במוזיקה.

תקופת הבגרות

בתקופת הלימודים אני זוכרת שהיינו יוצאים לטיולים, ולמחנות בשטח, אהבתי לקפוץ לנהר, ולשחות וכן לערוך קומזיצים עם החברים, ולהאזין למוזיקה מכול הסוגים.

לא שירתי בצבא מכיוון שברוסיה נשים לא נוהגות ללכת לצבא, רק הגברים. נרשמתי ללימודי הוראה במכללה, ולאחר מכן למדתי באוניברסיטה היסטוריה, ולימדתי  בבית ספר תיכון ברוסיה. במסגרת שעוריי, נהגתי לצטט לתלמידי היגדים חשובים, מהם למדנו על מהות החיים. לדוגמא: "כאשר אנו מבקשים לגלות את הטוב שבאחרים, אנו מוצאים איכשהו את המיטב בעצמנו" ( וויליאם ארתור וורד)

אהבה

בעלי ואני הכרנו עוד בילדות, היינו חברים טובים, וכילדים בילינו יחד, אך לא העלנו בדעתנו שנתחתן. התחתנו בשנת 1972 אחרי שידידותינו הפכה לאהבה. החתונה הייתה חתונה מאוד שמחה, ומלאת אושר, והגיעו אליה הרבה מאוד אורחים. לאחר הנישואין שיניתי את שם המשפחה שלי מריפס לכצין. עם הזמן נולדו לנו שני ילדים: בן ובת.

בשנת 1995 החלטנו לעלות לישראל. הגענו לארץ, לבושים במעילים חמים, וכשנחתנו גילינו מדינה חמה ומפותחת. בתחילה היו לנו קשיי שפה וקליטה. התגוררנו בעיר חדרה, ולאחר מכן החלטנו לרכוש דירה בנוף הגליל {נצרת עילית לשעבר}.

כיום אני בפנסיה, מפנקת את בני משפחתי ואת נכדיי, במאכלים טובים, ואנו מבלים ביחד בשבתות וחגים.

גלגולו של חפץ

הזווית האישית

איבגניה: היה לי מאוד מעניין להיזכר בתקופות שונות בחיי, וללמוד להשתמש במחשב.

מיטל: היה לי מעניין להכיר יותר את סבתי, ולשמוע על אירועים שונים מתקופות שונות, שלא ידעתי שסבתא שלי היתה מעורבת בהם.