מאגר סיפורי מורשת

סבא ניסים נולד בשנת 1946 לבית משפחת בלגזאל.

בשנת 1952 בהיותו בגיל שש עלו סבא ומשפחתו לישראל. הם התגוררו בחיפה, בשער העלייה למשך מספר ימים, ומשם עברו למעברות קבע. סבא עבר למעברות "כורדני" בקרית ביאליק. החיים בצריפים היו קשים: בחורף כשירד גשם היו מחלחלים מים לתוך המעברה ובקיץ סבלנו מחום כבד.

קניית המזון במכולות הייתה על ידי תלושים שהייתה מקבלת כל משפחה, כדי להביא מצרכים בסיסיים למחייה. מדיניות הקיצוב הייתה מדיניות כלכלית שהנהיגה מדינת ישראל בין השנים 1949–1959, וזכתה לכינוי תקופת הצנע (ביטוי הבא לתאר תקופת צמצום במזון. בישראל, פעמים רבות משתמשי הכינוי מתכוונים רק לתקופה עד תחילת המדיניות הכלכלית החדשה). מטרתה של מדיניות כלכלית זו הייתה ליצור שער חליפין יציב וכך לחסוך במטבע חוץ. מדיניות זו באה לידי ביטוי בשתי דרכים מרכזיות: הכוונת אשראי והשקעות, אך בעיקר הגבלת הרכישה של מזון ומוצרי צריכה. בתחום המזון כל אזרח שובץ לחנות מכולת קבועה שבה קיבל את מוצרי המזון הבסיסיים על פי הקצבה קבועה, תמורת נקודות שהוקצבו לו בפנקס אישי לצורך זה.

מים היו מביאים בדליים הביתה. סבא זוכר את המאמץ של הוריו לפרנס את המשפחה בכבוד, והשמירה על היהדות והמסורת, החגים ושמירת השבת.

לאחר כמה שנים ,עבר סבא עם משפחתו לשיכונים, ואבא של סבא פתח חנות למכירת כלי בית, כדי שיוכל לפרנס את משפחתו. את השפה העברית למד סבא בבית הספר.

בר המצווה בגיל שלוש עשרה נחגג בבית, עם האורחים והמתפללים של בית הכנסת, באופן מצומצם. מתנה לבר המצווה קיבל סבא מהוריו שעון וטלית. המוזיקה בבר המצווה התנגנה בפטיפון.

ביום שבת הייתה "שבת חתן" לבר המצווה בבית הכנסת השכונתי, שם עלה סבא לתורה וקרא את הדרשה. שבת חתן היא ציון הפעם הראשונה שבה סועד הגבר את ארוחת השבת שלו במעמדו החדש, אם כגבר נשוי, ואם כגבר צעיר בר מצווה. אופן ציון המאורע משתנה מעדה לעדה, חלק נוהגים לציין אותו בשבוע שלפני החתונה, אך לרוב נערכת הארוחה בשבת שאחרי החתונה, או בשבת העלייה לתורה.

בימי חג היו כל הדודים האחים והאחיות עם משפחותיהם, מתאספים בבית של סבתא רבתא וסבא רבא (הוריו של סבא) שם היו חוגגים את החג, הולכים יחד לבית הכנסת, ואוכלים כולם ביחד ארוחת חג, שסבתא רבתא הייתה מכינה לכל האורחים. בימי חג היו מכינים מאכלים מיוחדים ושונים, משאר ימות השנה הכוללים סלטים רבים ומגוונים, תבשילי בשר, ולקינוח עוגיות מרוקאיות.

בגיל שבע עשרה סבא התגייס לצה"ל, את הטירונות עבר בבה"ד 4 ואחר כך עבר לבסיס טירה ושירת כנהג תובלה.

כשפרצה מלחמת ששת הימים גויס סבא למילואים, ושירת בחיל רגלים בבניאס שם היו בכוננות לקראת המלחמה.

הזווית האישית

אבישי: אני נהנתי מאוד מהעבודה יחד עם סבא, אני בטוח שגם הוא. למדתי המון על העבר של המשפחה שלי, ועל מה שהם עברו כדי שאנחנו נוכל לחיות כיום. תודה סבא שהקשבת לי, ושיתפת אותי בסיפורים. אני מאחל לך בריאות ושתמשיך לשמח אותנו ולשמוח איתנו. אוהב אבישי.