מאגר סיפורי מורשת

שמי נורית, נולדתי בשנת 1952 להורים ציוניים, חברי קיבוץ כפר מסריק, שעלו ב 1939 עם תנועת השומר הצעיר.

המלחמה הפרידה ביניהם, היות ואבי התגייס לבריגדה היהודית של הצבא האנגלי. לאחר המלחמה הם נפגשו שוב ועלו לארץ עם הקמת המדינה. אחי הבכור נולד בצ'כוסלובקיה, ואני נולדתי בארץ בשנת 1952.

זה היה זמן צנע' והתנאים היו קשים מאוד. אבי היה רוקח, ובשנת 1950 הוקמה קופת חולים כללית. אבי קיבל עבודה קבועה כרוקח בראשון לציון, ואמי הייתה עוזרת לגננת. כל הילדות שלי עד הצבא הייתה בראשון לציון. כשנישאתי עברנו לגור בחולון, ושם נולדו בנותיי.

בשנות ילדותי לא היו לנו הרבה מותרות והחיים לא היו קלים. אני זוכרת כילדה, שאבא שלי היה מביא באופניים חצי בלוק קרח, שהכניסו למקרר על מנת לשמור על האוכל. פעם בשבוע הייתה מגיעה אשה שהייתה כובסת, מרתיחה בחצר, בפיילות גדולות, את הכביסה לכל דיירי הבניין, ואז הנשים היו תולות את הכביסה על החבלים. את מכונת הכביסה חצי אוטומטית הוריי קנו רק כשהייתי בערך בת 13.

הזוית האישית

הנכדה טבע: במסגרת התוכנית למדתי על העבר של סבתא שלי, על הילדות שלה והדבר קרב אותנו מאוד. המפגשים היו מעניינים ומהנים. סבתא נורית: התכנית הייתה מעשירה ומחברת והייתה הזדמנות לספר לנכדה ולשאר המשתתפים על עבר ילדותי.