מאגר סיפורי מורשת

שמי ליאורה בן גיא, אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי, במסגרתה אני מתעדת את סבתי, נלי נברובה.

שם סבתי הוא נלי נברובה והיא נולדה ברוסיה, בסיביר בעיר אומסק בתאריך 13.11.1945. אמה של סבתי הייתה רואת חשבון ושמה היה ראיסה אברמובנה איופה, היא נולדה בפולין אך ברחה משם בשנות ה – 90 בגלל שהתחילה אפליה נגד היהודים והיא ומשפחתה היו יהודים. האב של סבתי היה מהנדס ושמו היה בוריס יעקובלביץ' שוסטר, הוא נולד באוקראינה אך עבר לגור ברוסיה בגלל השואה.

הילדות:

בית הספר של סבתי היה ממוקם באומסק ושמו היה "לבקוב" מספר 72. בבית ספר זה בהפסקות הם שיחקו לרוב בכדורעף אך לצערי סבתי אינה בקשר ואינה זוכרת עם מי שיחקה ועם מי הייתה בקשר בילדות בגלל שכולם נשארו ברוסיה. בנוסף היא אמרה שבית הספר היה מאוד קשוח אך בגלל זה היא הצליחה ללמוד ממש טוב ולהצליח בהרבה נושאים.

החוויה שהכי זכורה לסבתי מבית הספר היא כשכולם נסעו בחופש לקייטנת ספורט, בה הם שיחקו בכדורעף ובעוד משחקים, הדליקו מדורה ושרו סביבה עם גיטרה. בנוסף לכך סבתי סיפרה לי שהחוויות שהשפיעו עליה הכי הרבה הן ההופעות והטקסים שהתלמידים ארגנו לבד ובהם רקדו ושרו שירים מול קהל גדול של תלמידים.

מקצוע ועיסוק

סבתי עבדה כמהנדסת עיצוב בה היא ציירה ועיצבה שלטים, בעבודה זו חילקו את העובדים לקבוצות ואת חלק מהאנשים שעבדו עם סבתי בקבוצה הנקראה: "קבוצת ספקי כוח", היא עדיין זוכרת ואפילו איתם בקשר.

יציאה לגמלאות וחוויות כיום

תחביביה של סבתי כרגע הם למידת האנגלית ואמנות ואת דברים אלו היא עושה במועדון: "תור הזהב" בו היא נפגשת עם ותיקים, חוגגת חגים איתם ועוסקת בתחביביה. כמו כן, סבתי סיפרה לי שיש לה חלום שלא הצליחה להגשים והוא לחיות בקרבה עם כל קרובי המשפחה, אך כרגע חלק מהם ברוסיה וחלק בישראל.

בנוסף לתחביביה יש לסבתי שתי נכדות – אני ואחותי ונכד אחד שגר ברוסיה. עם שתי נכדותיה היא נפגשת בתדירות גבוה מפני שהיא גרה איתן באותו בית. עם הנכד שלה היא נפגשה בעבר כל שנה, אך בגלל הקורונה והמלחמה בין רוסיה לאוקראינה, סבתי לא נפגשה איתו כבר שלוש שנים.

הזוית האישית

ליאורה: היה לי ממש כיף לעשות פעילות זו מפני שגיליתי דברים חדשים על סבתי וביליתי זמן איתה. כאשר שאלתי את סבתי את כל השאלות האלה, מאוד התעניינתי בסיפור שלה ובמידע שהיא סיפרה לי, וכאשר שאלתי אותה איך היא הרגישה היא אמרה לי שהיא מאוד שמחה שהקשבתי והתעניינתי בסיפור שלה, בנוסף היא שמחה להראות לי את התמונות שלה כאשר הייתה קטנה. כמו כן הרגשתי התפעלות כי לא ידעתי שסבתי עבדה בעבודה עליה סיפרה לי. בגלל זה אני מאוד שמחה שעשיתי את התכנית הזו ושאלתי את סבתי שאלות אלו וכפי שהבנתי – גם היא נהנתה!שאלתי את סבתי גם לגבי זה, והיא אמרה שהיא גם ממש נהנתה לספר לי את סיפורה ולהראות לי את תמונותיה הישנות.