מאגר סיפורי מורשת

שמי נעה, אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דוריף במסגרתה אני מתעדת את סבתי, אתי בינדר, ומעלה את סיפורה אל מאגר המורשת של התכנית.

סבתא אתי נולדה במרוקו ובגיל 15 בשנת 1962 עלתה לארץ. לסבתא שלי יש תשעה אחים והיא הכי צעירה. סבתא מספרת שתמיד פינקו אותה כי היא הייתה הבת הקטנה, תמיד היא הייתה מסתכלת מהצד, מקשיבה ולומדת מאחיה הגדולים. כשנולדה, האח הגדול שלה כבר היה מחותן עם ילדים לכן תמיד הייתה מוקפת במשפחה גדולה ואוהבת. סבתא שלי עד היום בקשר מאוד טוב עם אחיה (אלו שנמצאים) ומתייעצת איתם על דברים חשובים.

סבתא שלי, אסתר, עברה בגיל 22 לקיבוץ שובל ועבדה שם כמזכירה. קיבוץ שובל הוא קיבוץ חילוני. סבתא מספרת שהיא היחידה שהייתה דתייה והייתה צריכה להתמודד עם הקשיים שנתקלה בהם במהלך השהות בקיבוץ. אחד הקשיים היה האוכל בקיבוץ: המטבח לא היה כשר, ובקיבוץ היו עושים מדי יום ארוחות משותפות בחדר האוכל. סבתא שלי במשך כל הזמן שמרה על האמונה שלה ולא אכלה דברים לא כשרים, ובשבתות וחגים הייתה נוסעת למשפחה שלה מחוץ לקיבוץ וככה הצליחה לשמור.

סבתא מאוד אהבה את החיים בקיבוץ, הם היו מאוד נוחים, היה סדר יום שבו היו זמנים של משחקים עם הילדים או פגישות בחדר האוכל, לא היה צורך בלעשות כביסה או ניקיונות, והייתה מחלקת ילדים עם מטפלות בקיבוץ.

סבתא הכירה את סבא בקיבוץ. סבתא עבדה כמזכירה של המנכ"ל במועצה האזורית, וסבא עבד ברפת עם החיות. מדי פעם סבא וסבתא היו נפגשים ומדברים עד שהקשר התחזק וכאשר הייתה בת 25 (וסבא בן 27) הם התחתנו. החתונה בקיבוץ הייתה יותר מיוחדת, בקיבוץ היו מתחתנים כמה זוגות ביחד ועושים אירוע בקיבוץ.

לסבתא וסבא נולדו שלושה ילדים בקיבוץ: הראשון הוא רביב, השנייה אימא שלי, גפנית, והשלישית, סיוון. מאחר וסבא לא היה דתי וסבתא כן, היה חשוב לסבתא לשמור על המנהגים בתוך הבית בקיבוץ ולחנך את הילדים שבבית שומרים.

מאחר לסבתא היה קושי עם הקיבוץ שהוא חילוני, ונולדו לה ולסבא ילדים הם החליטו לעזוב את הקיבוץ. כאשר סבתא הייתה בת 35 היא סבא והילדים עזבו. הם היו עם מעט כסף, וסבתא בקושי ידעה להתמצא בעיר. עם המון עזרה מהאחים של סבתא, הם עברו לגור בדירה ברמות שבירושלים. סבתא התחילה לעבוד כגננת במעון ילדים ועבדה שם במשך 36 שנה עד שיצאה לפנסיה. סבתא מאוד אוהבת ילדים וידעה איך להסתדר איתם. היא מספרת שתמיד כשהייתה מגיעה למעון, כל הילדים היו משתתקים, כלומר הייתה לה הרבה סמכות במקום. בנוסף, היא אהבה לקחת אותנו איתה למעון ולהשוויץ בנו. עד היום יש לסבתא סיפורים ומשחקים שאני בתור ילדה השתמשתי בהם.

סבתא שלי יצאה לפנסיה בגיל 62. כיום יש לה ארבעה נכדים: ליהיא, נעה, גיא ואלה. מאז שיצאה לפנסיה, סבתא שלי אוהבת לעשות הליכות, לטייל בירושלים ואנחנו אוהבת ללכת ביחד לבתי קפה. סבא וסבתא שלי באים אלינו כמעט כל שבת ואנחנו אוהבות לאפות עוגות ביחד לכבוד שבת. בנוסף, סבתא שלי ביקרה פעמיים או שלוש בקיבוץ שובל ושמחה לחזור ולהיזכר בתקופות שהייתה שם, ולהגיד שלום למי שעוד נשאר.

הזוית האישית

סבתא אתי: נהניתי לעבוד יחד עם נעה נכדתי על סיפור התיעוד, מאוד אהבתי לספר לה את הסיפורים מהעבר שלי, נזכרתי בדברים מרגשים ואהבתי לשמוע את נעה אוהבת, ומתעניינת בסיפורים שלי.

נעה הנכדה המתעדת: מאוד אהבתי לשמוע את הסיפורים של סבתא שלי, הם היו מאוד מרגשים ומעניינים. בנוסף, היה מאוד מרגש וכיף לראות את סבתא שלי מספרת סיפורים מהעבר שלה בחיוך וגאווה.