מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

ילדותו של סבא דובי בקיבוץ אשדות

אני וסבא בפרויקט הקשר הבין דורי
סבא בקיבוץ אשדות יעקב
סבא דובי מרצה, ומעביר קורסים בתחום האקטואליה, שירה ופואטיקה

סבא תמיר דובי מספר על הרקע המשפחתי

שמי תמיר דובי, נולדתי בקיבוץ אשדות יעקב (בבית הילודות בטבריה) בשנת 1949.

הורי נפגשו בקיבוץ אשדות יעקב, אימא שלי נולדה בירושלים, דור שישי בארץ למשפחת סלומון ואחר כך הלכה לקיבוץ. אבא שלי היה אסיר ציון ברוסיה ועלה ארצה בשנת 1925 מרוסיה, כשהוא בן 20 ונפגש עם אימא שלי בקיבוץ, שניהם נפטרו בקיבוץ ואילו אני הייתי בו עד גיל 25 ואז עזבתי אותו לעיר.

הראשון ממשפחת סלומון היה זלמן צורף והוא היה מחסידי הגר"א ועלה ארצה בשנת 1812 כלומר לפני 210 שנים בדור השלישי שלו. ראוי לציון יואל משה סלומון, הידוע בזכות היותו ממייסדי פתח תקווה ובעל העיתון העברי הראשון בארץ ישראל. אבא בא מן העיר בריאנסק שהייתה מחוץ לתחום המושב זאת, בזכות העובדה שאחד מאבותיו של אבא היה קנטוניסט ולכן הותר לו לגור מחוץ לתחום המושב.

אנה מספרת על סבא דובי

"לסבא שלי קוראים תמיר הוא נולד בשנת 1949. הוא נולד בקיבוץ אשדות יעקב איחוד בעמק הירדן שנה לאחר מלחמת השחרור כשהיה כבן שלוש הקיבוץ שלו עבר פילוג והפך לשני קיבוצים – איחוד ומאוחד. הפילוג היה משבר גדול עבור הקיבוץ ועבור כל התנועה הקיבוצית בישראל הפילוג בקיבוץ הפך ידידים ליריבים וקרע משפחות מבפנים. במקרים קיצוניים אף גרם הפילוג לגרושים בין אישה לבעלה.

סבא תמיר ואני הנכדה אנה

תמונה 1

כשסבא שלי היה בן שבע פרץ מבצע סיני שארך כמה ימים כמלחמה בין ישראל לבין מצרים. במהלך המבצע כבשה ישראל את חצי האי סיני, שהיה בשליטת מצרים, אולם לאחר לחץ בינלאומי כבד פינתה ישראל את חצי האי.

כסבא התחיל ללמוד בכיתה יא', נפטר אביו, שהוא סבא רבא שלי, הוא היה כבן 60 במותו, למרות שהוא היה חולה, מותו היה פתאומי והכה בהלם את סבא ומשפחתו. סבא רבא שלי עלה ארצה בגיל 20 ועד יום מותו לא ראה איש ממשפחתו שאותה השאיר ברוסיה.

סבא בקיבוץ אשדות יעקב, בסוף שנות השישים

תמונה 2

כשסבא סיים את בית הספר התיכון פרצה מלחמת ששת הימים, אבל מכיוון שסבא היה עדיין אזרח הוא לא לחם במלחמה הזאת. את הזמן שנותר לו עד הגיוס לצבא ניצל למעבר של חלק מבחינות הבגרות, ואת חלקן האחר סיים אחר כך. בשנת 1974 עזב את הקיבוץ.

בצבא בשירות החובה סבא שלי שירת בסיירת אגוז, בהמשך חייו הוא שירת במילואים בחיל השריון ואחר כך שירת בשירות קבע באגף המודיעין של צה"ל ולאחר מכן עבד במשרד ראש הממשלה ומשם פרש לפנסיה.

סבא שלי עבד בעבודות מגוונת בתקופת הפנסיה. הוא לימד לבגרות במקצוע אזרחות צעירים לאחר השירות הצבאי שלהם והיה חבר בצוות של משרד החינוך שכתב את ספר האזרחות לבגרות המעודכן, שיצא לאור בשנת 2016. כמו כן הוא כותב ביוגרפיות, מרצה וכותב מאמרים.

כילד גדל בקיבוץ ואת מרבית שעות היום העביר בבית הילדים המשותף בלינה משותפת בצהריים ובלילה. עם ההורים בילה את שעות אחר הצהריים והם גם השכיבו אותו לישון בלילה בבית הילדים המשותף".

סבא מספר על תחום עיסוקו כמרצה

אני מנהל ברציפות שני חוגים: האחד עוסק באקטואליה. אני סוקר אירועים שקרו במהלך החודש שעבר, במדינת ישראל ובעולם כולו, למשל: בחירות כלליות במדינות כמו ארצות הברית, גרמניה, צרפת, וכמובן גם ישראל. או, למשל, אירועים אחרים כמו פרסום ספרים חשובים, מותם של אנשים חשובים, מגפת הקורונה, ועוד.

החוג השני עוסק בשירה/פואטיקה. אני עוסק בעיקר בתחום משוררים ומשוררות ישראלים ובהם אלתרמן, לאה גולדברג, דליה רביקוביץ', אבות ישורון, אלי אליהו, רחל חלפי, טוביה ריבנר, ודן פגיס.

במהלך פגישה בת שעה אני מנתח שיר אחד או יותר, ומשתתפי החוג מוסיפים את דעותיהם בנושא. הפגישות מתקיימות על כוס קפה ועוגה ואווירה נעימה מאד.

 

הזוית האישית

אנה: נהננו מאוד לשבת יחד ולהכיר טוב יותר את סיפור החיים של סבא. היה כיף ללמוד ולכתוב ביחד עם סבא. היה גם נחמד כשהיינו במוזיאון אנו יחד. אני מאחלת לסבא בריאות ושלווה ושקט לפעמים חיים ארוכים שינצל זאת בחוכמה ובאושר.

סבא תמיר: נהניתי מאד לעבוד במשותף עם אנה ולבלות איתה זמן משותף. אני מאחל לנכדתי אנה חיים פוריים וממצים את יכולותיה, והמציאות של חייה תתאים לציפיותיה.

מילון

קנטוניסט
הודי ששירת בצבא הצאר ולכן הורשה להתגורר מחוץ לתחום המושב

ותחום המושב
תחום המושב- אזור ברוסיה הצארית שבו הורשו היהודים להתגורר

ציטוטים

”סבא ממליץ להתייחס לכל הדברים בחיים במידתיות ולהשתדל להתרחק מקיצוניות. “

הקשר הרב דורי