מאגר סיפורי מורשת

רקע

הוריה של סבתא כרמלה, נולדו וגדלו בעיראק, חייהם שם היו טובים, וחיו בשכנות טובה עם הערבים. סבא רבא היה משכיל, בוגר גימנסיה ועבד כמנהל בתחנת הרכבת, ידע שלוש שפות. סבתא רבתא הייתה תופרת, באותם זמנים לא שלחו בנות בעיראק לביה"ס.

פרעות "הפרהוד"

פרעות אלו, היו הגורם המאיץ, שהביא את משפחתה של סבתא כרמלה לעלות לישראל. פרעות "הפרהוד" היו בשנת 1941, אלו היו פרעות על רקע אנטישמי. הוריה, נאלצו להסתתר ולברוח ממקום למקום. וגם שכניהם הטובים ביותר בגדו בהם. הפרעות הללו שימשו גורם מאיץ לעליית יהודי עיראק למדינת ישראל במבצע "עזרא ונחמיה".

העלייה לארץ בגיל חדשיים

משפחתה של סבתא כרמלה, עלתה לארץ בשנת 1951, בחורף עם שלושה ילדים קטנים, סבתי הייתה תינוקת בת חודשיים לאחר, מכן נולד להוריה עוד ילד בישראל. הם נאלצו לגור באוהלים במעברה, בתת תנאים ועבדו בכל עבודה שרק הוצעה להם.

לאחר מכן עברו לצריף בכפר עקיר, בצריף רק חדר אחד, ומטבחון קטן. אך הם סידרו אותו לתפארת וגידלו מסביב, את רוב תצרוכתם (ירקות ופירות). וכמו לכולם באותם הזמנים לא היה חשמל (השתמשו בעששיות), כיריים (השתמשו בפתיליה) לא היה מקרר או רדיו וכו'. החיים להורים שם היו מאוד קשים, אך הם חיו בהרמוניה ובערבות הדדית עם כל השכנים מסביב. לילדים כמו סבתי ואחיה, החיים נראו סוג של גן עדן.

ילדות במעברה והמעבר לעיר פתח תקווה

סבתא שלי גדלה בבית מלא חום ואהבה, מלא בהגינות ויושר, עזרה הדדית וחברות. סבתא כרמלה סיפרה שהמעבר מהכפר (קריית עקרון) לעיר פתח תקווה, בגיל עשר, היה משמעותי עבורה. בכפר,  היא גרה בצריף (כל המשפחה בחדר אחד), ללא חשמל, ללא מים חמים, השירותים היו מחוץ לבית (בבור) וכמובן ללא מכשירים טכנולוגים. בפתח תקווה, הם עברו לגור בבניין קומות, זו הייתה דירה עם חשמל, מים חמים ושירותים. המעבר היה אירוע משמעותי מאחר שזה שינה משמעותית את איכות החיים שלה.

 סבתא כרמלה בצעירותה

סוף סוף, לאחר כעשר שנים, החיים השתנו והשתדרגו. סבתי עברה עם משפחתה לעיר פתח תקווה, פה כבר היה בניין קומות עם חשמל, גז וכ'. בפתח תקווה עברו עליה ימי הנעורים, שם למדה והתבגרה ושם גם הכירה את סבי עוד לפני גיוסו לצה"ל. הם נישאו בשנת 1971, סבי עבד בתעשייה הצבאית וסבתי עבדה בבנק ולאחר מספר שנים, עבדה כמנהלת מחלקה בחברה מסחרית גדולה.

סבתא שלי, כרמלה

המשפחה שלנו

לסבתי יש שני אחים חזי ועזר ואחות בשם רותי. לסבא וסבתא נולדו שלושה ילדים מקסימים, ומהם יש להם שבעה נכדים מהממים: ליאת הבת הבכורה – אימא לשחר ודור. אפרת – אימא לגל, דין ואלון. צחי, אבא לכרמל ותמר.

יש לנו משפחה מאוד מלוכדת וחמה, סבא רבא שלי היה כהן ובמשפחתי מאד שומרים על המסורת היהודית. סבא רבא שלי, לימד את כל הבנים במשפחה, להניח תפילין, ולעלות לתורה.

עד לפני שסבתא רבתא וסבא רבא נפטרו, נהגנו לערוך אצלהם בכל שבת בבוקר "ארוחת סביח". גם כיום אנו ממשיכים את המסורת הזו ונפגשים כל פעם בבית אחר במשפחה. (מגפת הקורונה קצת שיבשה לנו את החיים).

אנו נוהגים לחגוג את החגים עם כל המשפחה המורחבת, ממש ע"פ המסורת הנמשכת "מבית אבא".

סבתא ואני דור

אני הנכד הרביעי שנולד להם. סבתא מספרת, שכאשר נולדתי היא החליטה לעזוב את מקום עבודתה ולפרוש לגמלאות ובעצם השקיעה את רוב זמנה בעזרה בגידול הנכדים. היא הייתה עם אימא שלי בתקופה הראשונה לחיי ומאז היא מאד משתדלת להיות שם בשבילנו. בחופשים מהגנים ובית הספר הייתה עושה לנכדים "קייטנת סבתא". בכל יום שישי אנחנו נפגשים אצלהם לארוחת ערב ופוגשים את כל הדודים ובני הדודים שלנו, בחגים גם מקפידים להיפגש ובכל המפגשים האלו נהנים מהמאכלים המעולים שסבתא מבשלת.

 אני, דור, בילדותי עם סבתי כרמלה

סיר פלא

סיפורו של חפץ משמעותי שעובר במשפחתנו מדור לדור הוא סיר הפלא. זהו סיר עם חור באמצע, שפעם היה נהוג לאפות בו לחמים ועוגות על גבי כיריים או על פתיליה. סבתי ממשיכה גם כיום להשתמש בו לפעמיים ואופה בו, אך באמצעות התנור.

 סיר הפלא של סבתא

מכתש ועלי

חפץ נוסף המכתש והעלי, זה היה כלי ששימש לטחינה וכתישה של תבלנים וקפה. זה כלי שעבר בין הדורות הקודמים מאחר ולא היו אז מכשירים חשמליים. כלי זה קבלה סבתי כרמלה מאימא שלה, סבתא רבתא שלי.

 מכתש ועלי

הזוית האישית

סבתא כרמלה: היה כיף לחזור אחורה בשנים ולספר את סיפורי הילדות, להיזכר בתקופה ובחיים שהיו פעם. דור גילה הרבה התעניינות, שאל שאלות, חקר ורצה לדעת לגבי דברים שונים, זה הפך את החוויה לעמוקה ומרתקת עבור שנינו.

דור: היה כיף לעבוד עם סבתא, זה היה עבורי כמו תירוץ להיפגש איתה שוב ושוב, היה לי מעניין לחקור וללמוד על העבר שלה. בפגישות עם סבתא היא סיפרה הרבה סיפורים על החיים שלה שהיתה קטנה וזו הייתה דרך חדשה לראות את סבתא שלי.

מסר מסבתא: "מחר שוב תזרח השמש והכל יהיה טוב" – כך סבתי תמיד אומרת גם בימים קצת קשים, כשהכל נראה מסביב מסובך ורע.