מאגר סיפורי מורשת

שמי יפה שילו ואני משתתפת בתוכנית הקשר הרב דורי עם נכדתי אמה.

הילדות הקשה שלי בסוריה

נולדתי בסוריה, אחרי עשר שנים אימא שלי ילדה בן ואני טיפלתי בו. היא אמרה לי: "אל תלכי לבית הספר, תטפלי באח שלך". טיפלתי בו, אחרי שנתיים אבא שלי לא עבד, היינו שבעה אחים והלכתי לעבוד בתפירה כדי להביא הביתה כסף, עבדתי עד גיל 17. בגיל 17 הביאו לי חתן ואמרו לי: "את צריכה להתחתן איתו, זה מה שיש", אז התחתנו. אחרי שהתחתנו ילדתי חמישה ילדים ועלינו לארץ ישראל.

אחותי הייתה רווקה, אז הבאתי אותה לישראל איתי וההורים שלי לא ידעו. אם הם היו יודעים, הייתה באה המשטרה המקומית ושמה אותם בבית הסוהר, אז לא סיפרנו לאף אחד. אימא שלי בכתה ואמרה לאבא שלי: "גם אנחנו נברח מפה". אחרי חודשיים הם עלו בדיוק כמו שאנחנו עלינו. באנו מסוריה לטורקיה, ומטורקיה לישראל, כולנו היינו בישראל ביחד.

איך סבתא יפה התאקלמה בארץ ישראל?

בשנת 1984 ברחנו מסוריה לטורקיה ומטורקיה באנו לארץ ישראל. נתנו לנו הפניה למרכז קליטה בירושלים. הלכתי ללמוד עברית באולפן, לקחו את כל הילדים לבית הספר ולגן. למדתי באולפן בגיל 28 כי לא למדתי בסוריה. אלברט בעלי הלך לעבוד בצורפות. הילדים לא ידעו את השפה העברית והיה להם ממש קשה להסביר מה הם רוצים בגן ובבית הספר. הילדה הגדולה שלי נלי הייתה בת 9, היא באה בתחילת כיתה ד'. שלומי, הילד השני שלי, היה בן 8. הוא בא בתחילת כיתה ג'. נדיה, הילדה השלישית שלי, הייתה בת 6 והיא באה בתחילת כיתה א'. רפי, הבן הרביעי שלי, הגיע לגן חובה ויוסי (אבא של אמה), הבן החמישי שלי, הבן הכי קטן שנולד בסוריה, הגיע כשהוא היה תינוק בן שנה ואני טיפלתי בו בבית.

איך קיבלתי את העבודה הראשונה שלי בישראל?

אלברט לא נתן לי לעבוד בחוץ ואני אמרתי לו שאני אעשה בייביסיטר. לאחר מכן השכנה באה ואמרה: "את רוצה לעשות בייביסיטר לבן שלי?" אז אמרתי לה: "כן". טיפלתי בילדים שלה והמשכתי עם הבייביסיטר כמקור הכנסה.

הזוית האישית

הנכדה המתעדת אמה: היה לי מעניין לשמוע את הסיפור של סבתא וללמוד קצת יותר על ההיסטוריה המשפחתית.