מאגר סיפורי מורשת

שמי אלברט סבח. נולדתי בדצמבר 1947 בעיר רבאט, בירת מרוקו. לאמא בשם זוהרה ולאבא בשם יעקב, וגדלתי עם שבעה אחים ואחיות. עליתי לארץ בשנת 1962. בדרכי לארץ עשיתי את המסע באונייה ממרוקו אל איטליה תחילה, לאחר מכן משם המשכנו לארץ במטוס.

בית ילדותי

ביתי היה ברחוב צר שבקושי אפשר מעבר של אופניים ועוד בן אדם. בתוך שכונה שנקראת "המלאח מוקף החומות". מדובר בסוג של איזור מגורים שנבנה כדי להגן על היהודים מפני פרעות. גרתי, אני ומשפחתי שכללה 8 נפשות, ועוד שלוש משפחות, וחדר באמצע עם שירותים ששימשו לכולם. זה היה בית מרובע שכלל חדר וחצי לכל משפחה וחצר משותפת למשחקי ילדים ולריבים של ההורים. אבל מזכרון ילדות מדובר מלפני כ – 60 שנה, שררה חברות ומשפחתיות, אחד עזר לשני. לפעמים אחת האמהות הביאה אוכל טעים והייתה יוצאת לחצר ומזעיקה את השכנים וילדיהם לאכול. לרוב היא הכינה ספינג' וסופגנית מרוקאיות או קוסקוס ואז הייתה חגיגת פטפוטים ורכילויות. יש לציין שהזכרונות מאז לא נשכחו גם לאחר שנים רבות. בשכונת מגוריי שרובם היו יהודים היה בית ספר יהודי בשם "אליאנס" ששם למדו רוב ילדי השכונה. הלימודים התבססו לרוב על השפה הצרפתית כשבשאר הזמן למדנו עברית. רוב התלמידים שסיימו את שמונה שנות הלימוד המשיכו ללמוד בקולג'ים צרפתיים. בזמננו הפנוי שיחקנו כדורגל שהיה מאוד נפוץ במרוקו. בשכונה היו משפחות גדולות עם הרבה ילדים וטבעי שיהיו הרבה חברים באותם הגילאים שלמדו ושיחקו יחד.

תקופת השירות הצבאי

התגייסתי לצה"ל בשנת 1967 לחייל רגלי משוריין, ולאחר מספר חודשים פרצה מלחמת ששת הימים, בה השתתפתי בכיבוש רצועת עזה ועד תעלת סואץ, . עברה עלי תקופה קשה עד שפרצה לפתע מלחמת יום כיפור ב-6 לאוקטובר 1973. אספו אותנו מבתי כנסת בדחיפות לקרבות בסיני. עקב ההודעה להגיע להילחם, השארתי את בתי שרק נולדה למשך שבעה חודשים. נחתנו במסוקים באי טיראן שהחיילים המצרים היו אמורים לכבוש. לאחר מכן, תקופה שקטה עברה יחסית עד שפרצה שוב מלחמת לבנון הראשונה, גייסו אותנו שוב למלחמה, פלשנו ללבנון והגענו לערים צור, צידון ואפילו לביירות. שירות צבאי לא קל אבל מאתגר למען המולדת.

הזוית האישית

ניתאי: במהלך כתיבת הסיפור עם סבא שלי למדתי על המון דברים שעברו עליו בחיים. למדתי על פרטים בחייו כגון: איפה הוא למד, מה הוא עשה בחיים, במה הוא שירת בצבא ועוד.