מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

החיים במעברת שובקי

עידו גנם עם סבתא שרה שגב
סבתא שרה ומשפחתה, במעברה
סבתא שרה שגב מספרת על החיים במעברה שובקי

שמי שרה שגב, אני סבתא של עידו והשתתפתי עמו בתוכנית הקשר הרב דורי בבית ספרו. במפגשים סיפרתי לעידו על החיים במעברה, לאחר שהורי עלו לישראל.

אני ועידו בתוכנית הקשר הרב דורי

תמונה 1

המגורים במעברה

שמי שרה שגב. נולדתי בארץ בשנת 1956 הורי (סבא וסבתא רבא של עידו) עלו לארץ מטורקיה בשנת 1949. הם התחתנו בארץ בשנת 1951 ועברו לגור במעברה ששמה היה "שובקי". כיום על שטח המעברה נבנתה שכונת יד התשעה, בהרצליה.

קישור לסרטון על מעברת שובקי – מארכיון הסרטים

שכונת יד התשעה הוקמה בשנת 1950 כמחנה מעבר לעולים ומעברה בשם "שובאקי", הבתים שנותרו שם וננטשו ע"י שבט הבדואי אוכלסו על ידי משפחות עולים. השכונה נמצאת ליד שכונת נווה עמל בהרצליה, לשם עברה משפחתי בהמשך…

התנאים במעברה היו קשים מאוד, הם גרו באוהל שרצפתו הייתה מבטון, לא היו מים זורמים, ואת המים לשימוש יומיומי היו מביאים בדליים מברזיה ציבורית. גם השירותים היו ציבוריים, לפעמים בחורף האוהל היה עף ברוח וכשיצאו מהאוהל הרגליים שלהם טבעו בבוץ, כל החיים שלהם התנהלו בחדר אחד שזה האוהל, שם היו מבשלים מתקלחים ועוד.

שני אחיי הגדולים נולדו במעברה ב"שובקי", לאחר כשלוש שנים במעברה הורי עברו לגור בשיכון, שם כבר אני נולדתי.

 החיים במעברה

תמונה 2

ילדותי בנווה עמל

למדתי בבית הספר היסודי א.ד גורדון. המשחקים ששיחקנו בשכונה היו ברחוב עם כל ילדי השכונה, שיחקנו קפיצה בחבל, קפיצה בגומי, חמש אבנים, גוגואים, תופסת, מחבואים, קלאס. אלה היו משחקי חוץ בעיקר, כי לא היו את הדברים שיש היום כמו טלוויזיה טלפונים ניידים ומחשבים.

ריציתי לציין שהחיים של ההורים שלי ואפילו שלי לא ניתנים להשוואה לחיים של היום עם כל ההתפתחות הטכנולוגית הקידמה ורמת החיים של היום.

עם סיום לימודיי התגייסתי לצבא, בצבא שרתי שנתיים בגולני. ולאחר תקופה הכרתי את בן זוגי ונישאנו. אני אימא לשני ילדים וסבתא לחמישה נכדים.

 אני ועידו בתוכנית הקשר הרב דורי בבית הספר

תמונה 3

הזוית האישית

עידו: היה לי מאוד מאוד כיף להשתתף בתוכנית הזאת הכול היה מהנה ולא הייתי משנה כלום

מילון

מעברה
המעברה זה מקום כמו אוהל שהרצפה שלו הייתה מבטון

מעברת שובקי
השכונה הוקמה בשנת 1950 כמחנה מעבר לעולים ומעברה בשם "שובאקי", על שם השבט הבדואי שישב במקום לפני מלחמת העצמאות[1]. במקום היו כארבעה בתים שהיו שייכים לחמולת שובאקי (שמנתה כ-50 נפשות), על שטח של 300 דונם שהיה בבעלותם. אנשי השבט היו ביחסי שכנות טובים עם תושבי הרצליה[2], הם אף סייעו ליהושע חנקין לרכוש את האדמות שעליהם הוקמה הרצליה. עם תחילת מלחמת העצמאות, ב-20 בנובמבר 1947, נרצחו ארבעה מבני החמולה סמוך לביתם על ידי אנשי הלח"י, שחשדו שהעבירו מידע על אימוני הלח"י באזור לבריטים[3][4][5]. זמן קצר אחר כך ברחו מהמקום ונטשו את הבתים[6]. הבתים אוכלסו על ידי משפחות עולים. במאי 1954, עוברת שם השכונה ל'שביב' (ויקיפדיה)

ציטוטים

”התנאים במעברה היו קשים מאוד הם גרו באוהל שרצפתו הייתה מבטון“

”לא היו מים זורמים, ואת המים לשימוש יומיומי היו מביאים בדליים מברזיה ציבורית.“

הקשר הרב דורי