מאגר סיפורי מורשת

שמי שרה שגב, אני סבתא של עידו והשתתפתי עמו בתוכנית הקשר הרב דורי בבית ספרו. במפגשים סיפרתי לעידו על החיים במעברה, לאחר שהורי עלו לישראל.

אני ועידו בתוכנית הקשר הרב דורי

המגורים במעברה

שמי שרה שגב. נולדתי בארץ בשנת 1956 הורי (סבא וסבתא רבא של עידו) עלו לארץ מטורקיה בשנת 1949. הם התחתנו בארץ בשנת 1951 ועברו לגור במעברה ששמה היה "שובקי". כיום על שטח המעברה נבנתה שכונת יד התשעה, בהרצליה.

קישור לסרטון על מעברת שובקי – מארכיון הסרטים

שכונת יד התשעה הוקמה בשנת 1950 כמחנה מעבר לעולים ומעברה בשם "שובאקי", הבתים שנותרו שם וננטשו ע"י שבט הבדואי אוכלסו על ידי משפחות עולים. השכונה נמצאת ליד שכונת נווה עמל בהרצליה, לשם עברה משפחתי בהמשך…

התנאים במעברה היו קשים מאוד, הם גרו באוהל שרצפתו הייתה מבטון, לא היו מים זורמים, ואת המים לשימוש יומיומי היו מביאים בדליים מברזיה ציבורית. גם השירותים היו ציבוריים, לפעמים בחורף האוהל היה עף ברוח וכשיצאו מהאוהל הרגליים שלהם טבעו בבוץ, כל החיים שלהם התנהלו בחדר אחד שזה האוהל, שם היו מבשלים מתקלחים ועוד.

שני אחיי הגדולים נולדו במעברה ב"שובקי", לאחר כשלוש שנים במעברה הורי עברו לגור בשיכון, שם כבר אני נולדתי.

 החיים במעברה–

ילדותי בנווה עמל

למדתי בבית הספר היסודי א.ד גורדון. המשחקים ששיחקנו בשכונה היו ברחוב עם כל ילדי השכונה, שיחקנו קפיצה בחבל, קפיצה בגומי, חמש אבנים, גוגואים, תופסת, מחבואים, קלאס. אלה היו משחקי חוץ בעיקר, כי לא היו את הדברים שיש היום כמו טלוויזיה טלפונים ניידים ומחשבים.

ריציתי לציין שהחיים של ההורים שלי ואפילו שלי לא ניתנים להשוואה לחיים של היום עם כל ההתפתחות הטכנולוגית הקידמה ורמת החיים של היום.

עם סיום לימודיי התגייסתי לצבא, בצבא שרתי שנתיים בגולני. ולאחר תקופה הכרתי את בן זוגי ונישאנו. אני אימא לשני ילדים וסבתא לחמישה נכדים.

 אני ועידו בתוכנית הקשר הרב דורי בבית הספר

הזוית האישית

עידו: היה לי מאוד מאוד כיף להשתתף בתוכנית הזאת הכול היה מהנה ולא הייתי משנה כלום