מאגר סיפורי מורשת

סבתא אילנה נולדה בשנת 1960 בהודו בעיר היידראבאד. כשסבתא הייתה ילדה היא גדלה בהודו בעיר היידראבאד ולמדה בבית ספר ST. Anne’s high school היא שיחקה במשחקים כמו קלאס, אבנים, קפיצה בחבל ועוד. את כל המשחקים האלה, נהגה לשחק עם חברת הילדות שלה -קרישנקלה. אמא של סבתא לא עבדה, אביה היה מהנדס חשמל והוא היחיד שפרנס את המשפחה.

חייה של סבתא בהודו  לא היו קלים, כל יום היא הייתה צריכה ללכת כמה קילומטרים ברגל כדי להגיע לבית הספר, ואם היו מאחרים היו מקבלים מכות באצבעות עם סרגל, כך החינוך היה אז בהודו .

סבתא הייתה ילדה חרוצה ותמיד עזרה להוריה מכיוון שהיא הייתה בכורה, בין כל 9 אחיה, היא הייתה מטפלת בהם ושומרת עליהם. היא הייתה הולכת לעשות קניות, הייתה מביאה מים בכדים מבחוץ, ומבשלת אוכל על גחלים או נפט. היא הייתה מאוד עצמאית. כשבגרה הכירה את סבא שלי, רדי, בהודו, משידוכים, ונולדו להם שלושה ילדים.

סבתא אילנה עלתה לארץ בשנת 1986 עם שלושת ילדיה, וכשהגיעו לארץ הלכו לגור במרכז הקליטה בבאר שבע. הם הסתגלו די מהר לחייהם החדשים ואף למדו את השפה העברית. סבתא היתה מורה בבית ספר יסודי, מורה לאנגלית והינדית (הודית). אחרי ששהו שנה במרכז הקליטה בבאר שבע, קיבלו דירה חדשה באשדוד. סבתא אילנה התגרשה מסבא שלי, רדי, והתחתנה בפעם השנייה עם ויצמן.

הזוית האישית

הדר: בתוכנית הקשר הרב דורי היה לי מאוד מעניין לשמוע סיפורים מרתקים על סבתי, וללמוד על עברה המיוחד בהודו ובארץ, וגילית הרבה דברים שלא ידעתי עליהם לפני זה. בזכות התכנית יצא לי לבלות זמן איכות עם סבתי ונהניתי לבלות איתה. סבתא אילנה: נהניתי מאוד לעבוד עם נכדתי הדר, ולספר לה על עברי ומוצאי.