מאגר סיפורי מורשת

סבא גבי נולד בתאריך 27-04-1950, באחת הערים בגאורגיה ששמה סנקי. גאורגיה הייתה חלק מברית המועצות ולה משטר קומוניסטי. הקומוניזם האמין בשוויון בין האזרחים, שכל הרכוש היה צריך להיות שייך למדינה ומעמד הפועלים צריך לשלוט. אבל בפועל, היה בברית המועצות וגם בגאורגיה דיקטטורה. היה מנהיג אחד שאסור לבקר אותו ומי שהיה עושה את זה היה מקבל עונש חמור. עשור היה עיתונות חופשית, לצאת למחאות, ואנשים חיו בפחד.

כשהייתי בן שישה חודשים ההורים שלי עברו לעיר סוחומי עיר הנמל. היינו משפחה מסורתית וגרתי עם אמי, אבי, ואחותי. שמה של אמי הוא רות, שמו של אבי הוא מרדכי, ושמה של אחותי הוא טינה. למדתי בבית ספר עממי – בית ספר מספר חמש. הייתי בחוג ריקודים גאורגים עד סוף הבית ספר והופעתי בהרבה מדינות, וגם בטלוויזיה. עסקתי גם בספורט והייתי בהיאבקות חופשית. בבית הספר היו לי חברים טובים ולא היה חסר לי דבר בילדותי, וגם לא הרגשתי שונה בגלל שאני יהודי.

בגיל שבע עשרה סיימתי תיכון קיבלתי בגרות וטסתי למוסקבה בשביל להתקבל ללימודים באוניברסיטה, שם למדתי להיות מהנדס בניין. סיימתי לימודים בשנת 1973, בדיוק אז התחילה מלחמת יום הכיפורים בישראל, ואז נפתחו שערי ברית המועצות ליהודים ואני החלטתי לעלות לארץ בשביל להתנדב לצבא. לקחתי את ההורים ואת אחותי וטסנו לארץ, הגעתי לארץ בינואר 1974. בשדה התעופה שלחו אותנו לנס ציונה, שם התקבלתי לאולפן ברחובות בשביל ללמוד עברית. די בקלות למדתי עברית בגלל שבגאורגיה סבי לימד אותי תורה וידעתי לקרוא. אחריי זה כולם קיבלו אותי יפה השתלבתי בקלות והיו לי חברים מאוד טובים.

בסופו של דבר התקבלתי לעבודה בחברה של אל אופ שזה חברת בת של אלביט מערכות, התעסקתי בפיתוח מערכות אופטיות אחרי שישה חודשי עבודה התגייסתי לצבא ושרתי בחיל תותחנים. לא רצו לגייס אותי לקרבי, אך למרות זאת התגייסתי. עשיתי שירות של שנה וחצי ברמת הגולן בתותחנים אחר כך הייתי שלוש פעמים בלבנון.

סבא גבי בשירותו הצבאי

לפני השחרור מהצבא התחתנתי עם ללי ונולדו לנו שני ילדים: אילן ומאיה. אחרי גיוס חזרתי לעבודה באל אופ שמרו לי מקום והמשכתי לעבוד שם 44 שנה עד הפנסיה. סידרתי את ההורים, טיפלתי בהם, אמי עבדה בתור אחות בבית חולים שמואל-הרופא בבאר יעקב, ואבי עבד בתור אזרח עובד צה"ל בתעשייה הצבאית.

בכל הזמן שבו הייתי בארץ אני הייתי גאה שהגעתי לפה והצלחתי להקים משפחה לתפארת. המשאלה של הסבים והסבתות שלי היתה להגיע לארץ הקודש והם לא זכו ואני כן והגשמתי את חלומותיהם.

הזוית האישית

מתן: היה לי מאוד כיף להיות עם סבא ולדעת יותר על המשפחה שלו ועל החיים שלו והייתי מאחל לסבא להמשיך להיות בן אדם כזה טוב.