מאגר סיפורי מורשת

שמי ליקה גטו, עליתי לארץ בשנת 1998 מאתיופיה.

הילדות באתיופיה

שמי ליקה נולדתי באתיופיה וגרתי בעיר גונדר. התחתנתי בגיל מאוד צעיר וילדתי בגיל 15 את בני הראשון. יש לי 10 ילדים ו-23 נכדים. אני עבדתי בחקלאות באדמה. הייתי מכינה כל מיני מאכלים בבית. התחביב שלי היה להכין דברים מחימר והייתי מוכרת את הכלים שעשיתי מחימר לאנשים.

העלייה לארץ

אני לא יודעת בדיוק את הגיל האמיתי שלי, מכיוון שעליתי לישראל בשנת 1998, שינו לי את הגיל בתעודת זהות, כמו שעושים לכל העולים מאתיופיה. כשהגעתי לישראל זה היה הגשמת חלום, שלא תמיד ידענו אם החלום הזה יתגשם. כשעלינו על המטוס זה לא היה קל, היה מאוד צפוף וקצת פחדנו כי חשבנו על מה נעשה? איך נסתדר?, אבל הייתה לי תקווה חזקה.

כשהגענו לישראל, הרגשתי כמו בבית. כשהגעתי עם כל המשפחה שלי והרגשתי אושר גדול. אחרי שהגענו ארצה בשנת 1998, גרנו בקארוונים "בחצרות אסף", שם גרנו עד שנת 2001, לאחר מכן קניתי דירה בקריית חיים בחיפה ואני גרה שם עד היום.

המסורת חשובה לנו ואנו ממשיכים לחגוג את כל החגים. בכל שנה בחג הפסח כל המשפחה המורחבת שלי מגיעה אליי לעשות את סדר-הפסח. כל שנה אני מתרגשת יותר ויותר לראות את הילדים ואת כל הנכדים שלי חוגגים איתי את חג הפסח.

הזוית האישית

יואב מסלה: היה לי מאוד כיף להתעניין בסיפור על סבתא שלי ולדעת יותר דברים.