מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

החיים באתיופיה והעלייה לישראל במבצע שלמה

דרס ושגיב
דרס בצעירותו
תיאור החיים באתיופיה והעלייה לישראל בבמבצע שלמה

שמי שגיב ואני לומד בכיתה ה'-2 בבית הספר בן צבי – רחובות, משתתף בתוכנית הקשר הרב דורי. במסגרת התוכנית אני מתעד את סיפורו של אבי, דרס מהרי.

דרס מהרי מספר

שמי דרס מהרי, נולדתי באתיופיה בשנת 1978, בכפר שנקרא קנצ'למה.

עברתי בגיל קטן לכפר אחר, שנקרא ארבה טנסה ליד העיירה מקסנ'ית בצפון אתיופיה. גדלתי עם הורי ושמונת האחים שלי.

אבא שלי עסק בחקלאות ואריגה, אימא שלי עסקה בקדרות ועזרה לאבא שלי בחקלאות.

יהודי הקהילה עבדו לרוב במקצועות של אריגה וקדרות. אני הייתי רועה צאן בגיל שמונה. החיים בכפר היו חיי קהילה כמו במושב, ככה יכולנו לשמור על היהדות שלנו, בגלל שהמדינה היא מדינה נוצרית והמקומים לא אהבו את השונות שלנו. החיים בכפר שונים מאוד מהחיים בישראל. בכפר לא הייתה תאורה, התאורה היחידה שהייתה לנו זה הירח ועצי הסקה.

בכפר לא היו סופרים (בתי מרכול) ולכן היה מתקיים שוק סחר חילופין פעם בשבוע או פעמיים. ככה כל אחד היה מחליף עם השני את מה שחסר לו. המקום היה מוסכם בדרך כלל וכיסה כמה כפרים באזור.

תמיד החלום לעלות לארץ ישראל היה הסיפור המרכזי בקהילה. אחרי כמה שנים נפוצה השמועה שיש אפשרות לעלות לארץ, דרך עיר הבירה של אתיופיה במסווה של טיסה לאירופה. אז אנחנו התארגנו כל המשפחה, הלכנו ברגל מהכפר לעיירה מקסנ'ית הליכה של בערך שלוש שעות, משם עלינו על אוטובוס לעיר מרכזית בצפון אתיופיה שקראו לה גונדר.

שם ישנו לילה אחד, למחרת עלינו על אוטובוס לעיר הבירה. הנסיעה נמשכה בערך יום וחצי, כשהגענו לעיר הבירה אסור היה לגלות שאנחנו יהודים כי אז התושבים היו מתנכלים לנו. באותו זמן היינו צריכים לשכור בית, כדי שיהיה לנו איפה לחיות ולנסות להוציא דרכונים לכל המשפחה. זה לקח כמעט שנה וחצי.

בזמן שחיכינו להוצאת הדרכון הייתה מלחמה באתיופיה, הממשל עמד ליפול והיו אלפי יהודים שהמתינו כמונו לדרכונים. זה היה בשנת 1991 וממשלת ישראל הייתה צריכה לקבל החלטה מה לעשות עם כל היהודים באדיס אבבה.

ממשלת ישראל פחדה מהלא נודע והציעה הצעה לממשל שעומד ליפול להסכים ליהודים לעלות לארץ ישראל תמורת כסף. הממשל האתיופי הסכים להצעה ומדינת ישראל הייתה צריכה להתארגן בהתאם. מבחינת האבטחה על האנשים, היו צריכים לשכור חברת אוטובוסים מאתיופיה, גם לשכור מטוסים כדי שיספיקו לכל היהודים שהיו צריכים לעלות לארץ ישראל לפני שהממשל יפול.

למבצע הזה קראו "מבצע שלמה", זה קרה ביום שישי באותו סוף השבוע. עלו לישראל 14,500 יהודים וביניהם אני ובני משפחתי. כל היהודים שעלו התפזרו בכל חלקי הארץ, בהתחלה גרנו באתר הקרוואנים ליד יער חולדה, חיינו שם כמה שנים,עד שחלק מהמשפחה עברה לקריית עקרון וחלק לערים אחרים בישראל.

הזוית האישית

שגיב: היה לי כיף ומעשיר ללמוד על העבר של אבא שלי דרס: היה לי כיף לספר לבני על עברי

מילון

עצי הסקה
עצי הסקה הם גזרי עץ המשמשים כחומר דלק לחימום

"מבצע שלמה"
מבצע "שלמה" (י"ב סיוון התשנ"א, 24-25 במאי 1991) או בשמו המקורי מבצע גשמי זעף היה מבצע רכבת אווירית לפינוי המלא של יהודי ביתא ישראל שהתרכזו בעיר אדיס אבבה. בתוך 36 שעות פונו לישראל 14,310 יהודים על ידי 18 מטוסי C-130 הרקולס, מטוסי בואינג 707 של חיל האוויר הישראלי מטייסת 120 (שנקראה אז "הבינלאומית") וכן 23 מטוסי בואינג של חברת אל על ומטוס אחד של חברת התעופה האתיופית אתיופיאן איירליינס. המבצע נקרא על שם שלמה המלך, אשר על פי המסופר בתנ"ך, פגש את מלכת שבא. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”החיים בכפר היו חיי קהילה כמו במושב, ככה יכולנו לשמור על היהדות שלנו“

הקשר הרב דורי