מאגר סיפורי מורשת

קוראים לי יפה שרעבי (מולא, לשעבר) נולדתי בשנת 1952 ב'קיריה' בתל אביב, הבת הבכורה מתוך שמונה אחים, הוריי עלו מאפגניסטן בשנת 1952 אמי הייתה בהריון שלי ונולדתי חודשיים לאחר העלייה בארץ.

התאקלמות הייתה לא קלהעבור הורי, כי הם לא ידעו את השפה העברית. אבי למד עברית במקום בו עבד, ואמי הלכה לבית ספר- אולפן יחד עם כל השכנות שלה ללמוד עברית. אבא שלי עבד בחברת הבנייה הגדולה 'סולל בונה', ואמי הייתה בבית ובשלב יותר מאוחר יצאה לעבוד במשק בית.

גדלתי ב'כפר שלם' בתל אביב, כולם היו עולים חדשים מפרס, אפגניסטן, תימן, עירק, מרוקו, רומניה ובולגריה. מה שאני זוכרת מבית הורי, זה שכל יום שישי היינו עושים קידוש ואוכלים את האוכל המסורתי שלנו: אורז, גונדי, דגים וממש הייתי מחכה לזה כל השבוע. בשבתות בבוקר היינו אוכלים תפוח אדמה, סלק ודגים, ובצהריים היינו אוכלים פולוב (אורז, עוף וצימוקים), זה היה המעדן שלנו.

ילדות בשכונה

את משחקי הילדות שלי עברתי  בחצר ביתנו וברחוב, היינו משחקים כולם ביחד גדולים וקטנים. המשחקים היו מטקות, מחבואים, חבל, 5 אבנים. היינו רועים צאן ועיזים של השכנים וגם שרים ומספרים בדיחות אחד לשני.

בית הספר היסודי בו למדתי היה קרוב, גרתי יחסית קרוב לבית הספר. הייתי עמדת העצירה למורים שלי, הרבה מהמורות שלי היו עוצרות בביתי בבוקר ושותות להן קפה. כשעליתי לתיכון עברתי ללמוד בפנימיה חקלאית בנחלת יהודה, בראשון לציון.

משפחתי

את בעלי הכרתי עוד בילדותי, היינו שכנים וגדלנו יחד, והתחתנו כשהייתי בת 17.5, והוא היה בן 18.5. תקופה לאחר נישואינו נולד בני הראשון עופר ואחריו שאר ילדי, יש לי ארבעה ילדים מדהימים: תמיר, אבא של מאיה, הוא ילדי השלישי. יש לי 13 נכדים ונין אחד ואני מקווה לזכות לעוד הרבה נינים.

יום חתונתי עם עמנואל דוד שרעבי, בעלי

אני אוהבת מאוד לטייל, כל חיי ארגנתי טיולים בארץ ואחר כך התפתחתי וארגנתי טיולים גם בחו"ל. אני מאחלת לעצמי להמשיך לטייל בעולם ולהנות מכל השבט שלי, ילדי, נכדיי, ניניי, כלותיי, חתוניי.

אחד מהטיולים בחו"ל

סט כלים מאפגינסטן – סיפורו של חפץ

החפצים היקרים לי הם הצלחות והכוסות שלי שעברו בירושה, מכיוון שהם מאפגניסטן, המדינה בה הוריי נולדו, כשהיינו ילדים קטנים היינו אוכלים בכלים ההם, ובפסח אמי הייתה מכינה לנו אוכל בכלים האלה. זה מזכיר לי את הילדות שלי, ואני לא וויתרתי ולקחתי את זה לביתי ואני שומרת את זה עד היום, לאחר שהוריי הלכו לעולמם.

 זהו סט הכלים האפגנים המיוחדים שלי

הזוית האישית

סבתא יפה: מאוד נהנתי לעשות את העבודה, זה החזיר אותי אחורה לכל הזיכרונות בהמון אהבה. אני מאחלת לך את כל הטוב שיש שתצליחי ברגל ימין ושיהיה לך את ההכי טוב שבעולם והכי חשוב אושר.

מאיה: מאוד נהנתי לעשות את העבודה איתך ולהכיר את משפחתך ואת המאכלים שהיית נוהגת לאכול בתקופתך. ואני מאחלת לך שתישארי בריאה, אריכות ימים ושיהיה לך הרבה נחת מכל השבט שלך.