מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

החיים באוזבקיסטן

דגל אוזבקיסטן
סבי בגיל 27
החיים באוזבקיסטן על פי תיאורו של סרגיי שוורצמן

סבי נולד בשנת 1954 בעיר ונגרן שבאוזבקיסטן.

בילדות הוא שיחק במשחקי "מלחמה", כמו קוזקים. הוא שיחק מחבואים ותופסת, 5 אבנים ובצוללות (משחק קופסה ישן). בביתו לא היה טלוויזיה אז הוא קרא ספרים ביחד עם בני משפחתו.

 
בעיר היו חנויות קטנות עם מבחר צנוע של מוצרים. היו חוגי ציור, שירה וחוגי ספורט שונים. בזמנו הפנוי סבי התאמן בספורט אופניים. 
   
                 מפת אוזבקיסטן 

    
מפת אוזבקיסטן
 
כמובן, כמו בכל מקום, אחר גם באוזבקיסטן היו חגים שסבי חגג בביתו עם משפחתו. היה את יום האישה, חג המולד, הראשון במאי (יום העובדים כביטוי לסולידריות בין ארגוני עובדים וכביטוי למאבק 

למען תנאי עבודה טובים יותר.), 9 במאי (יום הניצחון במלחמת העולם השנייה) ועוד חגים שונים ומגוונים… 

סבי ומשפחתו היו אוכלים ירקות, כרוב כבוש, בשר, כל מה שהיה אפשר לאכול בזמן הזה. המצב במשפחה היה בסדר לחלוטין, היה מספיק כסף כדי לחיות ולא היה עוני…
סבי פגש את סבתי ב-15 בינואר 1976 בגיל 22, בחופשה, ממש במקריות. הם דיברו מעט זמן והתאהבו אחד בשניה. 
 
לאט, לאט ברית המועצות התחילה להתפרק ונהיה קשה יותר לחיות. היו דברים לא פשוטים אז כולם התחילו לחפש מקום טוב יותר לחיות בו, אז בחרו בארץ ישראל מכיוון שסבא יהודי וכי הייתה פה בארץ אחותו אלונה. עלינו ב 1996. היה קשה מאוד בארץ כי לא ידענו עברית ומכיוון שלא היה פה כסף ובית אשר שייכים למשפחתו. לאט לאט המצב השתפר והתרגלנו לחיים בארץ…
כיום סבי בן 61 עם 3 נכדים (אני אחי, וסוניה). אמי ואני חיים בדירה בחדרה, דודי רומן, חיי בחיפה, ודודי דניס נמצא בפתח תקווה.

מילון

קוזק
פרש רוסי, לוחם חרב רוסי.

ציטוטים

”לאט, לאט ברית המועצות התחילה להתפרק ונהיה קשה יותר לחיות...“

הקשר הרב דורי