מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

החיבור לארץ ישראל

אני וסבתא בטיול לנצרת
סבתא וסבא ביום החתונה
סיפור העלייה של סבתא גילה לארץ ישראל

שמי גילה טורג' מן, נולדתי במרוקו בעיר קזבלנקה בשנת 1954

עליתי לארץ בשנת 1962 עם כל משפחתי: הורי/וששת אחי. היו לי שלושה אחים ושלוש אחיות, ואני הייתי הבת הקטנה.

עלינו לארץ ישראל כשהייתי בת שבע, בעקבות הרצון העז כיהודים לחיות בארץ ישראל.

העלייה ערכה כשבועיים וחצי בערך, הפלגנו באוניה מקזבלנקה שבמרוקו, לאיטליה, הפלגה שנמשכה ארבעה ימים. שהינו שם שבועיים וחצי ומשם טסנו במטוס לישראל.

אני זוכרת עד היום את הרגע שבו המטוס נחת, ורגלנו דרכו על אדמת ארץ ישראל, זה היה אחד מהרגעים המאושרים בחיי.

ההתחלה לא הייתה פשוטה כלל, משדה התעופה העבירו אותנו למעברה בפרדס חנה. המעברות שמשו לדיור זמני לכל העולים עד שיהיה להם דיור קבע. אנחנו היינו במעברה במשך שנתיים.

כשהגענו לארץ נכנסתי לכיתה ג'. לא ידעתי כלל את השפה העברית, בגלל זה לא יכולתי לרכוש חברות וחברים ולהבין את הנלמד בכיתה.

עם הזמן פגשתי חברה, התחברנו מאוד והיא עזרה לי מאוד, היא הייתה ילידת הארץ, ודוברת השפה, ולכן היא לימדה אותי לדבר והסבירה לי את החומר הלימודי. התחברתי אליה מאוד והיינו חברות טובות שמבלות יחד המון.

אחרי שנתיים במעברה, קיבלנו בית של עמידר מהמדינה באותה העיר, פרדס חנה.

עליתי לתיכון עם המון חברים וחברות, ובחרתי ללמוד תפירה וכלכלת בית.

היה לי חלום להתגייס לצבא, שלושת אחיי התגייסו לצבא, אך  אחיותיי לא התגייסו מסיבות שונות.

אחי הגדול מקסים ז"ל תמך בי ודרבן אותי מאוד, הוא עזר לי בתהליך הגיוס.

התגייסתי לצנחנים בבקעת הירדן, כולם היו גאים בי מאוד, כי תמיד ראו בי הילדה הקטנה והמפונקת. הרגשתי שחלומי מתגשם ואני תורמת למדינה, לומדת להיות עצמאית, ומתמודדת לבד עם המכשולים שבדרך.

בצבא פגשתי את שלום, בעלי כיום. התחתנו ב- 1975 ונולדו לנו שלושה ילדים, בת ושני בנים.

בשנת 1977 קיבלנו דירה במרכז הקליטה בעתלית שם השתקענו ואנחנו גרים שם עד היום.

הקמנו משפחה למופת והתבססנו כלכלית, יש לנו שלושה ילדים ותשעה נכדים מדהימים, סאלי ביתי הבכורה גרה בכפר יהושע, אימה של רומי , נדב בני האמצעי גר בטירת הכרמל, ואלירן בני הקטן גר לידי בעתלית.

אפשר לסכם את הילדות כלא פשוטה אך מהנה ומספקת, אני חושבת שהתפקיד שלנו בשנים הללו היה לבנות את המדינה, בשביל שהיא תראה כמו שהיא נראית היום.

הזווית האישית

גילה: מאוד נהנתי לעבוד עם הנכדה המקסימה שלי. נהנתי לראות את הסקרנות שלה, ואת השאלות ששאלה במהלך העבודה. העבודה שהייתה לי עם רומי הציפה בי רגשות וזיכרונות מהעבר. מצפה להמשכיות בעבודה עם רומי כי נהנתי מאוד.

רומי: היה לי מאוד חוויתי ומהנה לעבוד עם סבתא שלי, אני מאוד אוהבת להקשיב לסיפורים המעניינים שלה. היה לי מאוד מהנה לשמוע איך היא מספרת על החוויות שהיא עברה. אני מאוד נהנתי מהזמן איכות שהיה לי עם סבתא במהלך העבודה.

מילון

אנא קנחבק בזייפ
אני אוהבת אותך הרבה (במרוקאית)

ציטוטים

”משפט של סבתא גילה: גם אם קשה לא מוותרים לעולם“

הקשר הרב דורי