מאגר סיפורי מורשת

סבתי פירחה אלון נולדה ב1936 במרקש שבמרוקו.

מרקש היא עיר מדברית בדרום־מערב מרוקו למרגלות הרי האטלס. העיר מונה כמיליון תושבים שרובם ממוצא ברברי, והיא העיר הרביעית בגודלה במדינה. מקור אפשרי לשם העיר הוא מהשפה הברברית, שבה פירוש המילים mur akuch הוא "עיר האלוהים". (ויקיפדיה)

המשפחה של  סבתא פירחה גרה בעיר מרקש שבמרוקו. סבתא מספרת שהם גרו ליד הערבים, בשכנות ממש קרובה. כשסבתא שלי  הייתה קטנה ,בערך בת שמונה, היא טיילה לה ברחבי הסמטאות של העיר, עם אחותה רבקה שהיתה קטנה ממנה בשנה.

לפתע, משום מקום הגיח אדם ערבי וממש הרים אותה, אחותה הקטנה רבקה שראתה זאת, צעקה, וגם סבתא שלי צעקה בקול רם. אותו אדם ערבי נבהל ומיד עזב אותה לנפשה. שתי האחיות נשמו לרווחה ונרגעו.

סבתא שלי מספרת שהערבים נהגו לחטוף את הבנות היהודיות כדי להתחתן איתן. לכן, סבתא שלי התחתנה בגיל ארבע עשרה עם סבא שלי שמעון. בגיל שתיים עשרה היא כבר הייתה מאורסת לו. הם התחתנו מוקדם כי הערבים חטפו את הבנות היהודיות, שהיו רווקות. מי שהיתה נשואה לא נגעו בה כלל, ולא חשבו על כך בכלל.  מאז המקרה סבתא רבתא שלי לא הסכימה להן ללכת לבד ברחוב , והסכימה להן לשחק בקרבת הבית בלבד.

סבתא עלתה ארצה ב1966 בהיותה כבר בת שלושים ועם משפחה משלה.

יהדות מרוקו היא הקהילה היהודית הגדולה בארצות ערב. ראשית ההתיישבות היהודית במרוקו מתוארכת, על פי עדויות ארכאולוגיות, למאה ה-2 לספירה. בעת העתיקה התגוררו רוב היהודים בערי החוף של צפון אפריקה המערבית ועסקו בעיקר במסחר. בתחילת המאה ה-8 אימצה מרוקו את האסלאם. תחת השושלות המוסלמיות ידעו יהודי מרוקו תקופות של פריחה תרבותית וכלכלית לצד תקופות של רדיפות קשות. היחס ליהודים השתנה באופן תמידי בין שליט לשליט, והם סבלו בעיקר בתקופות של אי-יציבות. לאחר גירוש ספרד של שנת 1492 הגיעו המוני מגורשים למרוקו, ושימשו בתפקידים משמעותיים בניהול מסחר החוץ והדיפלומטיה של הממלכה. לאחר הפיכת מרוקו למדינת חסות של צרפת בשנת 1912, נהנו היהודים על פי רוב מביטחון גדול יותר, וממעמד חברתי וכלכלי משופר.  לאורך הדורות הייתה יהדות מרוקו מרכז ליצירה תרבותית, ספרות ענפה ושירה עברית חוברו בה על ידי דורות של מלומדים יהודים. מורשת יהדות ספרד של ימי הביניים השתלבה בתרבות של יהודי מרוקו לאחר גירוש ספרד, והשפעתה ניכרת במסורות המוזיקה, הלשונות, הפסיקה ההלכתית, האמנות ועוד.

יהודי מרוקו שמרו על זיקה חזקה לארץ ישראל לאורך הדורות, וקבוצות של יהודים עלו לארץ והיוו חלק משמעותי מהיישוב הישן. ניצני הפעילות הציונית המודרנית הופיעו החל מראשית המאה ה-20, ואיתם החלה להתגבר העלייה ממרוקו. גורמים חיצוניים כגון פרעות נגד יהודים גם כן האיצו את קצב העלייה. לאחר הקמת מדינת ישראל ועד שנת 1967 עלו אליה למעלה מ-250,000 יהודים ממרוקו, בעוד אחרים היגרו לארצות אירופה וצפון אמריקה ובעיקר לצרפת. בראשית המאה ה-21 נותרו במרוקו עצמה כ-2,500 יהודים. (ויקיפדיה).

הזווית האישית

סבתא פירחה אלון והנכדה מעיין השתתפו בתוכנית הקשר הרב דורי בבית ספר ממ"ד דרכי נועם הקצרין בתשפ"ג 2023