מאגר סיפורי מורשת

לסבא שלי קוראים אייל כהן, הוא בן שישים ושש, הוא נולד בראשון לציון, וגר במושב עין איילה, שזה מושב עובדים במישור חוף הכרמל, לחוף הים התיכון.

הוא אוהב לטייל, ללכת לים לצלול ולשחות, ומאוד אוהב לאסוף מאובנים בטבע.

סבא שלי עבד בבייטמן . חברה שבונה מפעלים בכול העולם. בחטיבת הטכנולוגיה היא מתכננת ובונה מפעלים כימיים. ובחטיבת האנרגיה היא בונה תחנות כוח. סבא שלי היה מנהל הכספים של בייטמן. סבא שלי היה נוסע כל שבוע לחו"ל, כדי לבקר בפרויקטים שבוצעו בכל העולם. הוא בדק כל הזמן שהם לא יפסידו.

המפעל הכי מעניין שבייטמן בנתה בתקופה של סבא, נבנה באי ניו-קלדוניה. זה היה מפעל שהטכנולוגיה להקמתו פותחה בקצרין בישראל, והוא אפשר לייצר מתכת בשם ניקל בעמודות ענקיות, שגובה כל אחת מהן 20 מטר, שיוצרו בישראל.  כל עמודה נחתכה לשלושה חלקים בגלל הגודל ואחר כך החלקים הועברו באונייה לאוסטרליה. באוסטרליה הם הקימו מפעל שחיבר את העמודות מחדש (כל אחת מהן הייתה בקוטר של 8 מטר), ואוניה אחרת העבירה אותם לניו-קלדוניה, שנמצאת 2000 ק"מ מאוסטרליה. צוות גדול מישראל, ומאוסטרליה, הקים את העמודות בניו-קלדוניה, והפעיל אותם עד שהם עברו את מבחני הקבלה של הלקוח. סך הכל לקחו יותר מעשר שנים, מהיום שהרעיון עלה עד ליום שהמפעל פעל. עבדו עליו אלפי אנשים ברחבי העולם.

סבא וסבתא שלי ביקרו באוסטרליה לפני שלוש שנים. הם שכרו קרוון והקיפו את אוסטרליה לאורך חופי הים. צללו ונהנו. כשאהיה גדול, אני רוצה לנסוע לאוסטרליה גם.

סבא שלי אוהב לקחת אותי לטיולים בנגב. אנחנו לוקחים אוכל ואוהל, נוסעים למקומות יפים ומעניינים, בשבילים ארוכים. בונים אוהל בשטח, מכינים לנו אוכל טוב, מדליקים מדורה וישנים לידה. אנחנו מטיילים באזורים שהיו פעם חלק מים קדמון, שקראו לו ים תטיס, ושם אנחנו מוצאים מאובנים של צדפים, חלזונות, כוכבי ים ועלים. לפעמים אנחנו נתקעים בדרך, או נעצרים בחורף שיש שיטפונות. לפעמים בלילה מסתובבים לידנו עקרבים, שאנחנו רואים בעזרת פנס מיוחד אולטרה סגול. הפנס גורם להם לזהור. אנחנו משתדלים להתרחק מהם.

אני אוהב לטייל עם סבא שלי. אני מחכה לנסוע איתו לבקר בחו"ל.

הזווית האישית

יונתן: אני נהניתי לכתוב את הסיפור ולהקשיב לסבא שלי, שהוא איש רב פעלים ומעניין להקשיב לו.