מאגר סיפורי מורשת

סבתא מירי נולדה ב 1949 בקיבוץ מעברות.

סבתא מירי מספרת לי על אירוע התמיכה בשלום בכיכר מלכי ישראל, ועל רצח רבין שאירע באותו ערב.

ב4 בנובמבר 1995 בכיכר מלכי ישראל בתל אביב התקיים אירוע של תמיכה בשלום, אליו הגיעו הרבה אנשים חשובים שביניהם: יצחק רבין (ז"ל), שמעון פרס, זמרים מפורסמים כמו: אביב גפן, מירי אלוני וכו'. סבתא שלי הגיע לאירוע בהסעה מאורגנת, באוטובוס מקצרין לתל אביב, יחד עם עוד הרבה אנשים שרצו לראות ולהיות חלק מהאירוע המיוחד הזה.

באותה תקופה הייתה תחושה שמתקרבים לשלום מול שכנינו הערבים, ולעומת זאת, זו הייתה תקופה של פיגועים ונרצחו הרבה אנשים. היו הרבה אנשים מהציבור שהתנגדו לעשות שלום עם הערבים.

סבתא מספרת שהאווירה בהפגנה הייתה טובה, אווירה של שלום, היו שירי שלום, אנשים התחבקו ושמחו מאוד. היתה שם התרוממות רוח בלתי רגילה. כל רחובות ת"א היו מלאים באנשים והיתה שמחה רבה. יצחק רבין (ז"ל) נאם באירוע ועוד אנשים נוספים.

לקראת סוף האירוע יצחק רבין עלה לבמה עם מירי אלוני ושר ביחד איתה: "שיר לשלום" וקרא את מילות השיר מדף שהיה לו. רבין זייף מאוד בשירה, אבל הוא כל כך התרגש מהמעמד, וכל כך שמח שכולם הרגישו את זה כמה זה היה מיוחד ונפלא. בסוף האירוע סבתא שלי עלתה על האוטובוס וחזרה לקצרין שמחה יחד עם שאר החברים. במהלך הנסיעה (תוך חצי שעה בערך) הושמע ברדיו מבזק מיוחד ועצוב בחדשות, ובו הודיעו שירו ברבין בסוף הטקס. סיפרו שירו בו שלוש יריות בגב. סבתא שלי וכל הנוסעים באוטובוס פחדו מאוד שקרה אסון וחששו לחייו של יצחק רבין. הייתה אווירה מאוד קשה באוטובוס כי כולם נבהלו מהסיפור. כעבור זמן מה הודיעו באופן רשמי שיצחק רבין (ז"ל) נפטר. איתן הבר, מנהל משרד ראש הממשלה, הודיע את ההודעה הבאה:

"מממשלת ישראל מודיעה בתדהמה, בצער רב וביגון עמוק, על מותו של ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין, אשר נרצח בידי מתנקש הערב בתל אביב".

ההודעה גרמה לסבתא ולכולם לבכות ולהצטער, על מותו של אדם כל כך חשוב ומיוחד, שעשה דברים כל כך חשובים למען העם והמדינה.

סבתא מספרת שזה היה אסון גדול, להבין שגם ראש הממשלה נרצח, ובמיוחד העובדה שהוא נרצח ע"י יהודי – חלק מהעם. יגאל עמיר רצח אותו. הימים אחרי הרצח היו מאוד קשים, גם לסבתא ולמשפחה וגם לכל האנשים במדינה.

סבתא שלי מאוד מעורבת מאז ומתמיד בפוליטיקה ובמה שקורה במדינה. וכנערה היתה בתנועת נוער של השומר הצעיר, וענייני המדינה היו חלק מהחיים שלה וחשובים לה. יום אחרי האירוע המצער, סבתא שלי וחבריה מקצרין נסעו לקברו של רבין, כדי לכבד אותו בפעם האחרונה. הייתה אווירה מצערת וכולם היו עצובים.

לאחר מותו פרסמו ברשת תמונה של הדף מילים של השיר: "שיר לשלום" שממנו קרא יצחק רבין בטקס. רואים שהדף ספוג בדמו של יצחק רבין. הדף היה בכיס הג'קט של רבין ובזמן הרצח נספג בדמו.

סבתא שלי יחד עם רבים אחרים הרגישו שבגלל שיצחק רבין נרצח, הסיכוי לשלום עם הערבים הולך ומתרחק.

הזוית האישית

אלה: היה מאד מעניין לראיין את סבתא, היא סיפרה לי דברים שלא ידעתי קודם. לא ידעתי שיצחק רבין שר בעצרת וששמעון פרס היה שם. הייתי מלאת סקרנות ואחר כך בדקתי עוד דברים, על הדמויות בסיפור של סבתא.