מאגר סיפורי מורשת

ילדותי

שמי חנה רן, נולדתי בשנת 1947 בתאריך 20 ליוני. גרתי בשכונת התקווה שנמצאת בעיר תל אביב. בכל הרחוב שלנו גרו הרבה תימנים, שכולם היו בני דודים ורק אנחנו ועוד משפחה אחת לא היינו מהעדה התימנית. תמיד שיחקנו מאוד יפה היינו חברים מאוד טובים. היה לנו בית לא כל כך גדול וגרנו בקומה הראשונה. כמעט בכל חורף כאשר היו גשמים חזקים ומערכת הניקוז לא הצליחה לנקז את כל המים, אז המים היו נכנסים לתוך הבית והכל היה מוצף ולכן היינו צריכים לעלות לשכנה מהקומה השנייה וללון אצלה. הוריי היו מעלים את כל החפצים על הארון הגדול שהיה בבית, כדי שהחפצים לא יירטבו.

בגיל חמש עברנו לדירה בשכונת יד אליהו בתל אביב, לדירה בקומה שנייה וזה היה פנטהאוז עם לול תרנגולות שלא היו בו תרנגולות. הגג היה גדול ונהנו להזמין חברים אלינו והיינו משחקים איתם על הגג. הבית עצמו היה קטן וכלל שני חדרים ומטבח ליד הדירה.

בגיל שתיים עשרה עברנו לגור בשכונת אפקה בתל אביב, הדירה הייתה יותר גדולה בת שלושה חדרים והמטבח היה בתוך הבית והייתה לנו מרפסת קטנה. עם החברים שיחקנו בדרך כלל בחוץ, בחבל וטיק טק ואיך אפשר שלא לשחק בחמשת אבנים וגם מחניים. כאשר היינו בבית שיחקנו במשחקי קופסא המשחקים היו: מונפול, דוקים וארץ עיר.

 סבתא בצעירותה – בכותל המערבי בירושלים

הייתי חלק מחבורה היו לי חברים וחברות ואני בקשר עם חבר וחברה, כשהיינו ילדים כאשר נפגשנו היינו משחקים משחקים. כתלמידה הייתי תלמידה טובה והכי גבוהה בכיתה, אהבתי את בית ספר אהבתי במיוחד חשבון השוני בין בית ספר היום משהיה פעם הוא שבכיתות א' – ב' למדנו בשתי משמרות. לא עשו מימי ההולדת שלי חגיגות גדולות וקנו לי בגד או צעצוע. אני הבת השנייה מתוך ארבעה ילדים והיו לנו יחסים נהדרים בין האחים והיחסים הטובים נמשכים עד היום.

צבא, זוגיות, עבודה

לא הייתי בצבא, עבדתי במנהלת חשבונות ופגשתי את בעלי דרך חברים משותפים ההפיכה להורות הייתה קשה, ההריון הראשון זכור לי כשעברתי שבע שעות  של צירי לידה.

טיולים

טיילתי עם בעלי וילדי בפריז ואחר כך נסענו עם האוטו לבלגיה לעיר ברוש ומשם נסענו להולנד ראינו כל מיני דברים מעניינים וחזרנו לצרפת ומשם נסעו ללונדון והיינו שם שבוע ואז חזרנו. טיילתי עם בעלי בספרד, במדריד היינו בעופה ובארמון המלך ומשם נסענו לעיר טולדו, סיביליה, גרנדה ובברצלונה.

הזוית האישית

סבתא חנה רן: היה לי כיף לספר לך על הילדות שלי.

הנכד יאיר רן: היה לי מאוד כיף לשמוע על הסיפורים של סבתא שלי.