מאגר סיפורי מורשת

זו ילדותי

נולדתי באוקראינה, כל ילדותי ונעורי חייתי בדונבאס, בכפר קטן ששמו "דרייבקה", היה בה הרבה ירק במיוחד בקיץ והיה מאוד יפה, וגם היה שם נהר לא גדול ובו היה הרבה דגים. היה לנו בית קטן והיה בו שלושה חדרים, בחוץ היו עצי תפוח, אגס, שזיף,

במשפחה שלנו היו ארבעה נפשות: אבא, אימא אני ואח שלי. אהבתי מאוד את אחי. אני הייתי האחות הגדולה ממנו בשבע שנים ובגלל זה תחומי העניין שלנו היו שונים מאוד. בבית היו לנו בעלי חיים: גם חתולה וגם כלב, לחתולה היה שם "מורקה" והיא הייתה בצבע פרווה אפור. לכלב  שלנו קראנו בשם "כדורי" והפרווה שלו הייתה בצבע שחור.

הייתה לי ילדות מהנה מאוד וחוויתית ובכפר היו לי הרבה חברים. נפגשנו פעמים רבות בערב ליד הנהר, היה נהוג אצלנו להדליק אש, לשיר שירים עם גיטרה ולספר סיפורים שונים. היתה לי חברה אחת אהובה אלי, היא הייתה גדולה יותר ממני בשנה, ויחד בילינו זמן: הלכנו לדוג, אספנו פטריות בקרחות יער, במיוחד בסתיו לאחר גשם, קראנו יחד ספרים בספרייה. במיוחד, אני זוכרת איך חגגנו ימי הולדת, אפינו עוגות, ערכנו את השולחן ושרנו עם כל בני המשפחה. בזמני נתנו זה לזה כמתנה ספרים מעניינים. מאחר שלחברה שלי ולי יש יום הולדת בחורף ובאותה תקופה היה הרבה שלג, יצאנו לסקי ולגלוש במזחלות. כיום חברתי מתגוררת בעיר אחרת, אבל אנחנו עדיין בקשר.

בבית הספר הייתי תלמידה חרוצה, למדתי מאוד טוב וגם אהבתי ללמוד. המקצועים אהובים עלי היו מתמטיקה, שפה וספרות. בהפסקות ציירנו על הלוח, שיחקנו בתופסת, מחבואים איקס-עיגול והכי חשוב, הכנו את השולחן לשיעור הבאה.

אם להשוות את בית הספר כיום לבין בית הספר שלי שבו למדתי, יש הרבה הבדלים, בזמננו לא היו טלפונים ומחשבים, ותכנית הלימודים לא הייתה כל כך קשה. כיום יש טלפונים, טכנולוגיות חדשות ותכנית הלימודים די קשה ושונה משלנו. בזמני,לא היו כל כך הרבה מקצועות לעומת היום.

סיימתי את לימודי בבית הספר בהצטיינות ואחרי זה הלכתי ללמוד בבית ספר לרפואה. עם סיום לימודי הרפואה, התחלתי לעבוד כאחות בבית חולים וכיום אני בפנסיה.

הזוית האישית

קירה: אפילו העובדה שהסיפור של סבתא שלי התברר כל כך קטן, למדתי הרבה דברים מעניינים על ילדותה. אני רוצה להגיד תודה גדולה לסבתא שלי על השיתוף בסיפור הנפלא שלה. אני מאחל אושר ובריאות לסבתא שלי ואני מקווה, שאוכל לראות ולחבק אותה מתישהו.