מאגר סיפורי מורשת

שמי רבקה זבולון נולדתי בשנת 1948 בפתח תקווה.

ילדותי עברה עלי במושב נחלים.

בשנת 1967 בהיותי בת תשע עשרה, הייתי בשרות לאומי בפנימייה של עליית הנוער בעפולה, בתפקיד מטפלת ומדריכה. עליית הנוער הייתה תנועה ציונית שהוקמה בגרמניה, במטרה להעלות צעירים יהודים לארץ ישראל, ולהכשיר אותם לעבודה חקלאית. הילדים למדו בבית הספר הממ"ד בעפולה. מבית הספר הם חזרו לפנימייה ולאחר ארוחת הצהריים הכינו שעורים, שחקו והשתתפו בחוגים.

כשפרצה מלחמת ששת הימים  ביום שני 5.6.1967 לא ידענו מה קורה בחזית. מלחמת ששת הימים הייתה מלחמה שנערכה משמונה ורבע בבוקר 5 ביוני עד שש בערב 10 ביוני 1967, בין ישראל לבין מצרים, ירדן וסוריה, שנעזרו במדינות ערביות נוספות: עיראק, לבנון, ערב הסעודית ועוד. המלחמה הסתיימה בניצחון ישראלי מוחץ.

כשפרצה המלחמה, היה ערפל תקשורתי, לא ספרו דבר בחדשות, ולא ידענו מה מהלך המלחמה. הילדים בפנימייה רצו לשמוע חדשות, והקשיבו לחדשות ששודרו בעברית ברדיו המצרי, שנקרא "קול הרעם" מקהיר. המצרים תיארו את המלחמה בדרך מפחידה. הם שקרו וספרו שהצבא המצרי כבש את הנגב . הם אמרו: " החיילים המצרים הגיבורים כתשו את מאחזי האויב הציוני, חלפו על פני אשדוד ונלחמים בפאתי תל אביב".

הילדים, שלחלק מהם היו משפחות בערי דרום הארץ, שמעו על כיבוש אשדוד אשקלון, וערים נוספות בדאגה רבה מאוד ובכאב לב . הם לא עשו דבר וכל היום רק ישבו ובכו על בני משפחתם כי היו בטוחים שלא יראו  אותם יותר.  ניסיתי להרגיעם כי לא האמנתי למצרים, אך לא היו חדשות ישראליות מוסמכות שיכולתי לספר  להם. מרוב דאגה וכאב לב, לא הצלחנו כל כך לישון. לפנות בוקר ישבתי בחדרי, ופתאום שמעתי צעקות שמחה ומחיאות כפיים מחדרי הילדים.  ניגשתי אליהם, ויחד איתם התרגשתי לשמוע חדשות על המצב האמתי בחזית, מתחנת הרדיו הישראלית.  בשתיים לפנות בוקר הודיעו ברדיו על השמדת חיל האוויר המצרי ועל התקדמות כוחותינו. גם אני התרגשתי מאוד מהחדשות ושמחתי שיכולתי להרגיעם . כשידענו את חדשות האמת הילדים נרגעו ולא דאגו למשפחותיהם.

הזווית האישית

הלה: תודה למורות תהילה ביטון ושרה אוריאל, שהובילו את התכנית, ותודה לסבתא רבקה שבזכותה למדתי דברים, שאף פעם לא ידעתי.