מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

הוראה כדרך חיים

אלעזר עם נדב וליעד
אלעזר בצילום הדרכון
35 שנות הוראה במרוקו בצרפת ובארץ

מסלול חיי
מבית אבא ,לעיר הבירה, רבאט!
מארץ מולדתי לארץ הקודש לנחלת שבט יהודה לעיר אשדוד-השער לירושלים!
 
נולדתי במרוקו בתאריך 29.5.1944 בעיר "צופרו"-עיר הדובדבנים והיא נקראה בפי היהודים "ירושלים הקטנה".
בגיל 3 למדתי בתלמוד תורה במוסד שנקרא "אם הבנים".המוסד הזה שימש לגיל הרך ולגיל היסודי. ביסודי למדנו עברית, צרפתית, ערבית. לאחר שהיהודים עזבו את העיר , בית הספר שימש ומשמש עד היום כבית ספר לילדים מוסלמים . לשבחם של השלטונות ייאמר שהם שומרים על המוסד הזה ועל יופיו המיוחד עד עצם היום הזה .
 
תמונה 1
בתקופה זו, חליתי במחלת הגזזת שהתבטאה בנשירת שיער ובגירודים . לאחר טיפולים רפואיים החלמתי וקיבלתי פיצוי כספי מממשלת ישראל. לאחר גיל היסודי, הוריי העבירו אותי  למוסד ישיבתי שבו למדתי שש שנים.
שם המשיכו ללמד אותנו גם לימודים בסיסיים בשעות הצהריים. אחרי "בר – המצווה" ולימודים ישיבתיים  נשלחתי להמשך לימודיי בבית המדרש ללימודים גבוהים בעיר "רבאט " עיר הבירה של מרוקו .לאחר סיום חוק לימודיי נשלחתי לצרפת ללמוד במכון להכשרת מורים  במשך שנה אחת.
 
בסוף שנה זו, חזרתי לארץ ולמדתי במכון "גולד" שבירושלים. מכון זה הכשיר את הבוגרים ללמד לימודי יהדות בגולה. כפרס קיבלתי אישור ללמוד לתעודת שחיטה  אצל הרב עזרן שהישיבה שלו הייתה בשוק מחנה יהודה. בעצם, עלייתי ארצה נעשתה בשלבים שונים. מעיר הולדתי, דרך עיר הבירה "רבאט" וכלה בצרפת .כשחזרתי למרוקו, לימדתי בתלמוד תורה: עברית, ערבית ולימודי יהדות .
ממרוקו לצרפת
עזבתי לצרפת ולימדתי בפריז שנה אחת בחטיבת הביניים: לשון עברית , ספרות ותנ"ך. בשעות הערב עבדתי במתנ"ס היהודי שבפריז משעה 17:00 עד שעות הלילה המאוחרות. הנחלתי את השפה העברית בשיטה האור-קולית לצעירים ולצעירות, למבוגרים ולמבוגרות שהכינו את עצמם לעלייה ארצה.
בסוף שנה זו, נשלחתי לעיר מרסיי שבדרום צרפת כדי למלא את מקומו של שליח הסוכנות שלימד בבית ספר "יבנה". בבית ספר זה עבדתי ארבע שנים. כמו כן, הייתי פעיל בקהילה. בשבתות ובחגים הייתי מוזמן אצל משפחות: מרוקאיות, תוניסאיות ואלג'יראיות. בשעות הערב הייתי עובד במרכז היהודי ולימדתי עברית בשיטה האור-קולית, שיטה חדשה להנחלת הלשון.
עלייתי הסופית ארצה
בסיומן של 5 שנות עבודה בצרפת, החלטתי לעלות ארצה בשנת 1970 כדי להיפגש עם ההורים שעלו לפניי בכמה שנים. בנוסף למטלטלים שהבאתי איתי , סחבתי שתי ספריות- עברית וערבית.
 
לאחר הפלגה של שבוע הגעתי לחיפה ומשם נסעתי לאשדוד, לבית הוריי שהספיקו להיקלט במגוריהם ברחוב יוספטל. הם גרו בשכנות לרב אבוחצירה זצ"ל.
בזכות קבלת מלגת לימודים מכובדת מטעם המרכז לחינוך יהודי בתפוצות שליד האוניברסיטה העברית, נרשמתי לחוגים לשון, ספרות ותנ"ך ובחוג ללימודי יהדות התפוצות. גרתי במעונות הסטודנטים במשך ארבע שנים. בסיומם של הלימודים קיבלתי תואר ראשון בחוגים שלמדתי ושתי תעודות הוראה בתפוצות ובארץ. למרות התחייבותי לצאת שוב בשליחות הוראה לא יכולתי למלא  אותה כי התחתנתי והתחלתי לעבוד במוסדות חינוך. החל ביסודי דרך  חטיבת הביניים במכללות אשדוד ובגבעת וושינגטון וכן בתיכון ערב. בנוסף לכך, כתבתי טורים בעיתוני אשדוד וכך סגרתי מעגל.
בשנות ה-80 למדתי באוניברסיטת בר אילן בסוף 4 שנים קיבלתי תואר שני בלשון עברית. בסוף 35 שנות הוראה במרוקו בצרפת ובארץ, יצאתי לגמלאות והחלתי לעסוק בקריאת ספרים עתיקים וכתבי יד ישנים שהבאתי איתי ממרוקו ושקיבלתי בירושה מהוריי ומהמשפחה. ספרים אלה עוסקים בשאלות ותשובות הלכתיות. כתבי יד אלה מכילים חוזים, שטרות או כתובות, שנכתבו על קלף ובדיו שחורה ע"י סופרים שעסקו בכך. לכל סופר הייתה חתימה מיוחדת. הקושי בקריאתם נובע בהיותם כתובים בכתב יד ערבית-יהודית, בכתב יד ראשי וכולם זרועים בקיצורים ובראשי תיבות אשר מפריעים למהלך הקריאה השוטפת ולעיון חלק בדברים.
 
במפגש תכנית הקשר הרב דורי
 
תמונה 2
 
תשע"ה

מילון

גזזת
הגזזת היא מחלת עור פטרייתית, המחלה עלולה להופיע על כלל שטח העור, על הקרקפת, על השיער, הגוף, כפות הרגליים ולעתים גם בציפורניים. התסמינים העיקריים של המחלה הם הופעת כתמים אדומים דמויי טבעת הגורמים לגירוד, פגיעה בזקיקי השיער וקרחות המתפשטות על גבי הקרקפת. על עור הקרקפת באזורים אלה נוטה להופיע קשקשת

ציטוטים

”מבית אבא ,לעיר הבירה, רבאט! מארץ מולדתי לארץ הקודש לנחלת שבט יהודה לעיר אשדוד-השער לירושלים!“

הקשר הרב דורי