מאגר סיפורי מורשת

שמי דורה צ'ולפה, אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי יחד עם נכדתי אגם, יחד אנו מתעדות את סיפורי במאגר המורשת של התכנית.

בשנת 1972 עליתי לארץ יחד עם הוריי, שתי אחיותי ואחי (ז"ל). אחותי הגדולה לא עלתה איתנו, היא עברה מרוסיה לארה"ב, שם היא נמצאת עד היום. ההתרגשות שלנו הייתה גדולה מאוד למרות הפרידה מאחותי הגדולה, ציפינו וחיכינו להגיע לארץ ישראל עליה שמענו רבות.

כשהגענו לארץ הייתי בת 19, לא ידעתי כלל את השפה העברית ומיד התחלתי ללמוד באולפן. בהתחלה היה לנו מאוד קשה להסתדר מבלי לדעת את השפה, לדוגמא: כשהיינו נכנסים למכולת לא ידענו איך לבקש את מה שאנחנו צריכים מהמוכר, אז היינו מראים למוכר את הכסף ומצביעים על מה שאנחנו צריכים. היה מאוד קשה להתנהל בחיי היום יום מבלי לדעת את השפה, לכן לי היה מאוד חשוב ללמוד לדבר כמה שיותר מהר ולעזור גם להורים שלי.

מיד כשסיימתי את לימודי השפה העברית: לדבר, לקרוא ולכתוב, התחלתי ללמוד באוניברסיטה מנהל עסקים. אחרי כחצי שנה של לימודים, אבי, שהיה חולה, נפטר והייתי צריכה לעזור לפרנס את הבית. נאלצתי לעזוב את הלימודים שכל כך אהבתי. חיפשתי עבודה ולמזלי בסניף הבנק ליד ביתנו חיפשו עובדים. התחלתי לעבוד בבנק ושם עבדתי במשך 30 שנה, עברתי מספר סניפים בירושלים, והכרתי המון אנשים וחברות טובות שנשארו איתי ולצידי עד היום כשיצאתי לפנסיה.

למרות הקשיים בהתחלה, אני מאוד שמחה שעלינו לארץ ישראל – פה הקמתי את משפחתי וגידלתי את ילדיי.

הזווית האישית

סבתא דורה: נהניתי מאוד לשוחח עם נכדתי אגם ולספר לה אודות עלייתי ארצה. בעידן של היום אנחנו לא יושבים ומדברים עם הנכדים כמו שהיו יושבים איתנו, ולכן היה לי מאוד כיף ומרתק לעבור את החוויה הזאת יחד עם אגם, אני מרגישה שהתקרבנו יותר.

אגם הנכדה המתעדת: נהניתי מאוד ללמוד על החיים של סבתא שלי, להכיר אותה עוד יותר וללמוד דברים חדשים שלא ידעתי עליה. בזמן התכנית בילתי יותר עם סבתא ממה שאני רגילה וזה מאוד שימח אותי.