מאגר סיפורי מורשת

הנכדה עדן מתעדת את סיפורה של סבתא שושנה במסגרת המפגשים בתכנית הקשר הרב דורי.

ילדותה של סבתא

סבתא שושנה (שרון) נולדה בשנת 1947 במקסיקו, בעיר פואבלה ושם משפחתה היה טפוס דאלטורו.

לסבתא שלי קראו בשם זה על שתי הסבתות שלה, אחת שושנה והשנייה שרון. להוריה של סבתי קראו שולמית ורוברטו, היה לה 14 אחים ואחיות. אביה עבד בפנצ'רייה שבבעלותו ואמה הייתה עקרת בית.

סבתי התגוררה בבית קטן בן שתי קומות בקומה העליונה היו שלושה חדרים ומקלחת. בקומה התחתונה היה מטבח, סלון ומרפסת בנונית. סבתי התגוררה בשכונה שאינה יהודית. ומשום כך לא היה בית כנסת בקרבת מקום. את הקניות הם ערכו בשוק המקומי, ופעם בשבוע קנו מאכלים כשרים מדוכן מיוחד.

בזמנה הפנוי היא הייתה קוראת תהילים  וספרים. ביתה היה שופע ילדים ואחיינים ולרוב שיחקה איתם מחוץ לבית.

זיכרונות מתוקים מהחגי ישראל

להוריה של סבתי היו כל מיני הידורים מיוחדים, כגון:

אביה של סבתי היה נוהג ללכת לתפילה המוקדמת ביותר. בשבתות בית משפחתה של סבתי אומרים לכה דודי בעמידה. החגים האהובים על סבתי הם סוכות וחנוכה.

חג הפסח

סבתא תמיד זוכרת ומספרת, שמתוך כל הניקיונות לפסח, היה להם הכי קשה לנקות את התנור והכיריים. כמו כן זוכרת היטב את המאכל שהייתה אוהבת לאכול בילדותה הלא הוא כבש.

ואם באוכל עסקינן, יש לסבתי מתכון מיוחד של חרוסת מתוקה ולא נוזלית, אלא למריחה. וכשנכנסים עמוק יותר לחג סבתא יודעת לספר על אלפי סיפורים של יציאת מצריים, שהוריה סיפרו לה שהייתה קטנה.

חג פורים

כשסבתי הייתה קטנה היא לא התחפשה, כי לא היה לה איפה לקנות תחפושות מוכנות וגם לא איך להכין תחפושת. סבתי לא קיימה את מצוות משלוחי מנות ומתנות לאביונים, כי לא היה לה למי לתת. כפי, שסיפרתי היא גדלה בשכונה שאין בה יהודים.

העלייה לארץ ישראל והקשיים בה

סבתי עלתה לארץ בשנת 1991 כשהייתה בגיל 33. אביה ואמה של סבתי רצו לעלות לארץ, מפני שלא היו יהודים במקסיקו. הם טסו לבד, רק המשפחה הגרעינית. וכשהגיעו לארץ התקשו מאוד ללמוד את השפה, ולכן היה להם מאוד קשה למצוא עבודה טובה.

אחרי הטיסה, הסוכנות היהודית נתנה להם אופציות לבחירת מקום מגורים. הוריה של סבתי בחרו את האופציה הקרובה ביותר לירושלים  את הישוב מבשרת ציון.

סבתי התחילה לעבוד בגיל מאוד צעיר, בכדי לעזור לפרנס את משפחתה המרובה בילדים. תחילה, עבדה כמוכרת בחנות נעליים. לאחר מכן, עבדה בהרבה עבודות נוספות, שוטרת, ספרית, מורה לספרות, אומנת בית לשני ילדים ואחראית ניקיון של מקווה נשים.

מעשה בשתי טבעות

לסבתי יש חפץ יקר מאוד, שהוא טבעת האירוסין שלה.

אחרי שסבתי התחתנה היא ובעלה רצו לתרום כסף לישראל, אך לא היה להם כסף, ואז הם החליטו לעשות מעשה מיוחד ומכרו את אחת מטבעות האירוסין שלהם בהרבה כסף, וכך תרמו לישראל. הטבעת השנייה נשארה אצלה. לסבתי יש קשר מאוד מיוחד לטבעת הזו, מרגישה שהטבעת עשתה לה ניסים בעליה לארץ.

הזוית האישית

הנכדה עדן רמירז: סבתא תודה רבה, למדתי ממך המון! מאחלת לך הרבה נחת מתוך בריאות ושמחה.