מאגר סיפורי מורשת

שמי חיה רבקה, שם משפחתי כהן, שם משפחתי לפני נישואים היה שינפלד. נולדתי בשנת 1949 בעיר יפו.

היה לי אח אחד דויד, הוא גר בארצות הברית כבר הרבה זמן כבר 35 שנים. יש לו בן בגיל 35 יוש לו שני ילדים. מאוד אהבתי אותו ותמיד הייתי מחפשת אותו. מאוד רציתי אחות בתור ילדה אז הייתי שמה לו מטפחת על הראש ורציתי לשים לו שמלות אבל הוא לא היה מסכים ותמיד היה בורח כל פעם מהבית ובוכה לאמא שלי. כל פעם שהיה חוזר הייתי מלבישה אותו שוב בשמלה. הוא היה קטן ממני בשש שנים.

ההורים שלי נולדו בצ'כיה והם דיברו ביניהם צ'כית ובגלל זה גם אני מדברת צ'כית. אמא שלי ניצולת שואה ואבא שלי היה פרטיזן בצבא. פרטיזן זה לוחם ביערות, הוא היה נלחם עם הצ'כים נגד הגרמנים. אבא שלי היה בן אדם מאוד אמיץ הוא לא פחד משום דבר כמעט, הוא לא היה פחדן בכלל. גם אני פחות פחדנית ובכלל אנחנו אנשים לא כל כך פחדנים. ההורים שלי היו אנשים מאוד מאוד טובים.

גרתי בקרית אתא, הייתה לנו חצר והיו לנו תרנגולות. הייתי נוסעת הרבה עם אבא שלי על אופניים, הוא היה מרכיב אותי במושב הקידמי. לכל מקום הוא היה לוקח אותי עם האופניים. אני זוכרת שהייתי יורדת עם אח שלי לחצר והיינו משחקים ומשתוללים. היינו משחקים עם התרנגולות. בילדותי יצאתי להרבה טיולים עם ההורים שלי, היינו נוסעים הרבה לים המלח, אני אח שלי וההורים שלי, מאוד אהבתי את הנסיעות האלה.

למדתי בבית ספר צפרירים. אהבתי לפעמים את הבית ספר. אני בעיקר אהבתי ספרות ולא אהבתי מתמטיקה. אהבתי את שיעורי מלאכה וספורט. הייתה לי חברה אחת מאוד טובה, חוץ ממנה הייתה לי רק עוד חברה אחת נוספת לא היו לי יותר חברים בגלל שהייתי ילדה מאוד ביישנית. קראו לחברה הכי טובה שלי בלה לחברה השנייה קראו יהודית.

בילדות שיחקנו קלאס, מלחמה, קפיצה בחבל. אני לא כל כך זוכרת את השכונה בה גדלתי אבל היו לי יחסים מאוד טובים עם השכנים. עם יש משהו שאני מתגעגעת אליו זה להורים שלי. התחביבים שלי היו לצייר, לקרוא, ספורט, שחיה, וחברים.

קרה לי מקרה בגיל שנתיים. עברתי ניתוח בבית חולים בהדסה, עשו לי ניתוח בפנים כי היה לי משהו לא כל כך טוב בפנים. מרוב הזריקות נהייתה לי בעיה גם בירכיים ואז עשו לי עוד ניתוח בירכיים. אמא שלי הביאה לי מתנה לבית חולים, בגללש לא היה לה הרבה כסף היא חסכה וקנתה לי תיק אדום שעלה לא מעט. החדר שלי שהייתי מאושפזת בו היה בקומה שלישית או שניה ופשוט העפתי את התיק מהחלון, אמא שלי רצה להביא אותו אבל מישהו כבר גנב אותו. כמובן שאני בכיתי מאוד בגלל זה. בהמשך התגלתה לי דלקת קרום המוח ולשמחתי הרופא עלה על כך בזמן והציל אותי.

הזוית האישית

הנכדה רימון:" היה לי מאוד כיף לעבוד עם סבתא ולגלות עוד על הילדות שלה והחיים והיה לי מאוד כיף להקשיב ולהבין ולשאול שאלות."

סבתא רבקה: "אני נהניתי  מאוד לעבוד עם רימון, היא ילדה סקרנית חכמה ונבונה ונשמח אם היו עוד תוכניות כאלה. אני מאחלת לרימון שתצליח בחיים ושהיו לה חברים טובים וחיים טובים ושתמיד תהיה שמחה."