מאגר סיפורי מורשת

שמי אריה בן דוד, נולדתי ב 1951 ברומניה בעיר טקוץ ליד מולדובה. השם שהורי נתנו לי ברומנית הוא לאונש.

גרתי בבית פרטי קטן שהיה פשוט מאוד, הבית היה חדר ומטבח בתוך הבית, והשירותים והברז היו בחוץ. אני זוכר שכשהתקלחתי לקחנו מים מבחוץ, חממנו ושפכנו לתוך גיגית גדולה. החיים היו פשוטים אבל נעימים וכל המשפחה גרו סביבנו.

בילדותי למדתי בבית-ספר מספר שלוש בכיתות א' עד ד'.

ב1961 עלינו לארץ. הגענו ברכבת עד לאיסטנבול, ומשם במטוס עד ישראל. בארץ שיניתי את השם לבן דוד אריה.

בתחילה גרנו בצריפים במעברת נפוליאון בעכו, ולמדתי בבית-ספר דתי בשם רמב"ם במשך כשנתיים .מעברת נפוליאון היתה מעברת עולים לרגלי גבעת נפליאון מאחורי מגרש הכדורגל של עכו. עברנו לעכו כי סבא וסבתא שלי גרו בעכו ורצינו לגור לידם.

עַכּוֹ היא עיר במחוז הצפון בישראל, הגובלת מדרום בחופיו הצפוניים של מפרץ עכו וממערב בים התיכון. בשנת 2021 התגוררו בעיר כ-62,000 תושבים, כ-59.5% מהם יהודים, והיתר ערבים ואחרים. עכו היא אחת מערי הנמל העתיקות בעולם, ודברי ימיה המתועדים מתחילים בתקופת הברונזה הקדומה. ויקיפדיה

אני נולדתי כבן יחיד, ולמרות שברומניה הייתי תלמיד טוב, היה לי קשה להתאקלם כעולה חדש בארץ. בזכות הכדורגל ובזכות הספורט רכשתי חברים והייתי כמותם.

ללמוד את השפה לקח לי זמן לא רב, בבית ההורים דיברו איתי ברומנית, ואני דברתי איתם בעברית, ומה שהם לא הבינו תרגמתי לרומנית.

כעבור שנתיים עברנו לדירה בשיכון בעיר, ועברתי ללמוד בבית ספר יסודי מרכזי בשם תומר, שם כבר נחשבתי כתלמיד בין המצטיינים.

בזמן הזה קיבלתי מתנה אופניים ואת בר המצווה חגגתי בבית המשפחה המורחבת. שם כבר הרגשתי כמו ילד ישראלי רגיל.

הזווית האישית

שגב: למדתי דרך הסיפור של סבא שלי שהתנאים שאני גדל איתם היום, הם מעולים ואני מוקיר תודה לאלוהים.