מאגר סיפורי מורשת

הסיפור נכתב במסגרת פרויקט חונכות פר"ח בגליל תחתון. הפרויקט בשיתוף פר"ח, מפעל הפיס, מרכז צעירים ואגף החינוך של מועצה אזורית הגליל התחתון.

טובה אדלר נולדה בשנת 1960 בעיר וינוגרדובו שבברית המועצות. טובה נולדה עם השם גיזלה אשר ביידיש נאמר "גיטל", פירוש המילה גיטל ביידיש הוא טוב, ולכן היא עיברתה את השם אל טובה. אביה נולד בשנת 1921 בצ'כוסלובקיה ואמה נולדה בשנת 1930 בהונגריה. לאחר השואה היו אנשים אשר תפקידם היה לשדך בין אנשים, אביה הלך למושב להכיר כמה בנות, אך הן לא מצאו חן בעיניו ואז נאמר לו שיש עוד נערה צעירה בת 16 והוא ראה אותה ומיד רצה אותה, אך מאחר ובשואה הוסיפו להם באוכל ברום על מנת שהבנות לא יוכלו לקבל מחזור, לכן אמה לא יכלה להיכנס להיריון. רק לאחר 14 שנה והרבה טיפולים, טובה נולדה. אביה הגיש בקשה לעלות ארצה בשנת 1956 אך מאחר והוא היה פרטיזן וידע דברים חשובים, בקשת העלייה לא אושרה לו. לאחר כ-20 שנה, בשנת 1972, הגיש שוב בקשה נוספת שאושרה והם עלו ארצה.

עד גיל 12 טובה למדה והתחנכה בעיר בה נולדה, המשחקים שזכורים לה שבהם הייתה משחקת בתור ילדה הם קלאס, מחבואים, קפיצה בחבל ונגינה בפסנתר.

עלייתה של טובה וההסתגלות בארץ

טובה מספרת: "עלייתי לארץ ארכה כמה ימים, ראשית נסענו לרכבת בגבול צ'כוסלובקיה ומשם טסנו למטוס לווינה, אשר זכורה לי כעיר יפה ונקייה מאוד. בווינה היינו שלושה ימים ומשם טסנו לארץ. ההסתגלות שלי בארץ הייתה קלה מאוד. הקושי היחיד שחוויתי הוא שלא יכולתי להמשיך לנגן בפסנתר, זה היה התחביב האהוב עלי בתור ילדה, מאחר ולא היו מורים באזורינו בארץ.

עלינו לארץ הישר לעיר קריית גת, שם למדתי בבית ספר ממלכתי דתי מתוך הרצון שלי לדעת על הדת. מנהל בית הספר ידע הונגרית, כך יכולנו לשוחח יחד. בתקופת בגרותי הייתי בתנועת נוער בני עקיבא, תחביביי כנערה בארץ היה לרקום ולרקוד ריקודי עם.

משירות צבאי הייתי פטורה ולכן בבקרים הייתי עובדת ובערבים לומדת, למדתי שנתיים כלבורנטית רפואית ולאחר מכן מזכירה רפואית, עבדתי כמזכירה במשרד עורכי דין.

את בן זוגי הכרתי דרך משפחה ולאחר שלושה חודשים אני הצעתי לו נישואין מאחר ולא רציתי שייברח לי. כעת אנחנו מתגוררים בכפר קיש, נולדו לנו שלושה בנים מקסימים אשר העניקו לנו 11 נכדים מקסימים. אנחנו מקפידים את כל החגים לחגוג יחד כמשפחה.

כיום התחביבים שלי הם פיסול בעיסת נייר, קרמיקה, פסיפס וכמובן לשחק עם הנכדים שלי חמישיות.

יצירות הקרמיקה של טובה

סיפורו של חפץ מיוחד

החפץ עליו בחרתי לספר הוא משטח עבודה לאפייה במטבח שקיבלתי מאמי, אימא שלי ראתה את סבתא שלי מכינה הרבה מאפים מקמח כי זה היה מוצר נגיש וזול, אז אימא שלי אהבה לשבת על שרפרף כילדה ולעזור לאמה ומאז אמי המשיכה את הדרך שלה והכינה הרבה מאכלים בבית וכעת אני גם ממשיכה את דרכה של אמי, עם אותו משטח עבודה שעובר במשפחה."

משטח העבודה של סבתא רבתא 

המסר שלי אל הדור הצעיר הוא המלצה להפחית את השימוש בפלאפונים ולתקשר אחד עם השני.

הזוית האישית

גאיה החונכת: במהלך כל הפגישות עם האזרחית הוותיקה, החניך לקח חלק פעיל בשאילת השאלות והקשבה מלאה. התהליך תרם לחניך כך שהוא למד דברים חדשים שלא ידע על סבתו, בילה איתה זמן משותף והרגיש חלק ממעשה משמעותי מאוד. אני כמתעדת שמחתי לראות את החניך מתעניין ומגלה דברים חדשים שלא ידע על סבתו.