מאגר סיפורי מורשת

סבא ישראל פורת, נולד בשנת 1900, בירושלים, למשפחת פורת.

בתקופה המאה ה-19, היהודים גרו רק בתוך חומות ירושלים העתיקה ועסקו בעיקר בלימוד תורה. את הפרנסה, כלומר את הכסף שלהם, קיבלו מיהודים מחוץ לארץ שתמכו בהם והעבירו להם צדקה תמורת הלימוד. בשנת תרל"ו, 1876, ביקר השר מונטיפיורי בירושלים. השר מונטיפיורי רצה לגרום ליהודים לעבוד ולהרוויח את כספם. בעת ביקורו הוא ביקש לחזק את ידיהם של בעלי המלאכה היהודים בירושלים, על בחירתם לעסוק במלאכת כפיים. הוא ביקש מכל מי  שיודע לעסוק במלאכה כלשהי, לבוא ולהראות לו במה הוא יודע ליצור. הדבר אפילו מתואר באחד העיתונים של אותה התקופה. לאחר שהראו לו במה הם עוסקים (למשל: כורכי ספרים, וצורפים, כאלו שמכינים תכשיטים, מתקני שעונים) הוא העניק לכל אחד מהם מכתב המלצה חתום ממנו. שזה כבוד גדול.

בין האנשים שקיבלו את ההמלצה היו הסבים רבים שלי, כלומר סבא רבא של סבא שלי, אריה פורת, ואביו, יוסף פורת. הם ידעו לעשות מלאכת ציור ושיפוץ של מבנים ישנים. וככה זכו להיכנס למערת המכפלה וקבר מלכי בית דוד בזמן שלכל היהודים זה היה אסור בחוק הממשלה העותמאנית, ששלטה באותו זמן. סבא רבא של אמא שלי, בנו של אריה פורת, היה עם השנים לרב גדול ותלמיד של הרב קוק. הוא התמנה לרב של קהילת קליוולנד אוהיו, ותאר שנים לאחר מכן את הזכות הגדולה ששמע מאביו וסביו להיכנס לקברי האבות ולקבר חזקיהו.

הזוית האישית

אחינעם: קראתי את הספר שערך דוד של אמא "משכנותיך ישראל" וזה היה מעניין ללמוד את ההיסטוריה של המשפחה שלי.