מאגר סיפורי מורשת

סבא ויקטור מספר לנכדו, ניר:

נולדתי במצרים בשנת 1943.

כילד, אני זוכר שאני וחבריי הלכנו בגשם כחצי שעה כדי להגיע לבית הספר.

בזמנים של גשם ומזג אוויר קיצוני לא היו מבטלים לנו לימודים, הלכנו לבית הספר בכל מצב. אם היו מבטלים לימודים בגלל מזג האוויר, אז היו צריכים לבטל הרבה…

בזמנו, לא היו מזגנים לא לחימום ולא לקירור, ויכלתי בחורף להתחמם רק בעזרת תנורים שפועלו בעזרת נפט. אני זוכר שהגשמים גרמו להצפות, לא היו כבישים וכל הבורות התמלאו במים. כולם היו צריכים ללכת עם מגפיים מגומי עד הברכיים. לא היו לנו הפסקות חשמל מכיוון שלא היה חשמל… השתמשנו בעששיות שהאירו בעזרת פתיל ונפט.

בימי החורף הקרים, אהבתי לאכול מרק עוף חם.

עליתי לארץ ממצרים בשנת 1957. לאחר מלחמת מבצע קדש, המצרים אילצו אותי ואת משפחתי לעזוב את מצרים. העלייה בוצעה בסיוע אונייה מצרית שהפליגה לאיטליה, ומאיטליה טסנו לארץ.

כשבגרתי, התגייסתי לצבא. הייתי בדרגת רב סרן, בתפקיד מפקד גף לוגיסטי. הכומתה שלי היתה בצבע כחול.

כשהייתי בדרגת רב סמל, נשלחתי לקורס קצינים שהתבצע בשני חלקים: השלב הראשון היה אימוני חי"ר בתקופת החורף, שהיה מאוד קשה. השלב השני היה השלמה חילית. חברי הטוב ביותר בתקופת הצבא היה רפי לוי.

בתקופת השירות הצבאי

השתתפתי במלחמות ישראל, הייתי במלחמת ששת הימים, מלחמת יום כיפור, מלחמת ההתשה ומלחמת לבנון הראשונה.

ההכנות לקראת מלחמת ששת הימים – השמשת המטוסים לאחר פגיעה

לאחר קבלת התראות שהאויב מתכנן לתקוף את המדינה, הגיעה אלינו פקודה מבצעית ממפקד הטייסת לארגן ולפזר את כל מערכות המטוסים מסביב לבסיס ולאחסנם באתרים מוגנים מפני פגיעה אפשרית של מטוסי אויב. כשדבר זה קרה, דאגתי למשפחתי ורק רציתי שאף אחד לא ייפגע.

אחרי שאחסנו את מערכות המטוסים, התחלנו בתהליך להשמשת המטוסים שחזרו לבסיס לאחר פגיעה.

מלחמת לבנון הראשונה

מלחמת לבנון הראשונה היתה מ 2  ביוני עד 29 בספטמבר 1982. הייתי מפקד על קבוצת חיילים בחיל האוויר והיינו אמורים להכין ציוד לוגיסטי להתקנה על המטוסים שאמורים לתקוף מתקני אויב בלבנון.

הזוית האישית

הנכד ניר: סבא, למדתי הרבה דברים על העבר ועל המלחמות בהם לקחת חלק. אני בטוח שאני אתעניין עוד בעתיד. נהניתי איתך בכל רגע ואני מאחל לך רק חיים טובים.

סבא ויקטור: נכדי היקר, ניר. שמחתי מאוד להשתתף איתך בתוכנית הקשר הרב דורי – היה קצר ומעט וחבל. אני נהניתי כמו תמיד איתך, לשתף ולספר ואני בטוח שככל שתגדל יענין אותך לדעת יותר על השורשים המשפחתיים. כל רגע איתך נעים ומקווים שגם לך.

סבא ויוי, שאוהב אותך ותמיד לרשותך