מאגר סיפורי מורשת

שמי ניצה אפלמן, נולדתי בישראל בחיפה בתאריך 3.1.1945 ואני בת יחידה. אימא ואבא שלי נולדו בפולין. אבי (זאב) עלה לארץ מיד עם סיום לימודיו באוניברסיטה. באחד מביקוריו בפולין, אליה הגיע כדי לבקר את בני משפחתו, הוא הכיר את אימא שלי, רות. הם התחתנו בשנת 1943 וכשהיו כבר בדרכם לארץ הם שמעו שהגרמנים פלשו לפולין וחייהם ניצלו.

גדלתי בחיפה. בגיל שלוש עברתי לגור בכרמל. למדתי בבית הספר "הריאלי" והייתי בתנועת הצופים. בכרמל היו מעט בתים והרבה שדות. אנחנו הילדים היינו מסתובבים הרבה בשדות, קוטפים פרחים ומלקטים פטריות. רוב המשחקים של ילדי השכונה היו ברחוב כי לא היו הרבה מכוניות. שיחקנו קלאס, משחקי כדור וקפיצה בחבל.

סבתא ניצה בביה"ס הריאלי בחיפה

לאחר כמה שנים התגייסתי לצבא. הייתי פקידה בחיל הרפואה ובשנת 1965 השתחררתי מהצבא. למדתי בטכניון אדריכלות. יש לי חברה בשם דינה שהייתה איתי בלימודי האדריכלות. כיום היא האדריכלית מאוד מוכרת בחיפה והיא זאת שתכננה את בניין התירס (מגדל הטיל).

לאחר לימודיי בטכניון עבדתי כאדריכלית וגם כמרצה לאדריכלות. בטכניון הכרתי את בעלי אהרון. כעבור שלוש שנים התחתנו ונולדו לנו שלושה ילדים, עברנו לגור בחיפה (עד היום אני גרה בחיפה).

בעלי התייתם בילדותו משני הוריו ולכן המשפחה והילדים היו כל עולמו. לצערנו, הוא נפטר בגיל צעיר ולא זכה לראות את הילדים שלו מתחתנים ואת הנכדים שלו נולדים. אנחנו כמשפחה ממשיכים לזכור אותו ומזכירים אותו הרבה בחגים ובערבי שישי ובעיקר בימי הולדת.

הזוית האישית

נועם הנכדה המתעדת: לי היה מאוד מעניין ללמוד על העבר של סבתי וללמוד הרבה מאוד דברים על סבתא שלי. אני רוצה לאחל לסבתא שלי את החיים הכי טובים בעולם.