מאגר סיפורי מורשת

שמי ליה, אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי, במסגרתה אני מתעדת את סבתי ומנציחה את סיפורה במאגר המורשת.

שם סבתי הוא צ'יאלה דזנשבילי. סבתא שלי נולדה בעיר טביליסי שבגיאורגיה. היא נולדה למשפחה מסורתית והייתה האמצעית מבין חמש בנות. בתור ילדה, סבתא אהבה לצייר, לשיר, לרקוד ולהיפגש עם חברות. בזמנה הפנוי סבתא עבדה יחד עם אחיותיה בחווה של דוד שלה, אח של אבא. סבתא היתה בחורה אנרגטית וטובת לב, אהובה על כל אדם.

כאשר סבתא הגיעה לגיל 15 ההורים שלה שידכו לה את דוד, סבא שלי. ההורים של סבתי וההורים של סבי הכירו בעיר טביליסי שנמצאת בגאורגיה. הם היו חברים ממש טובים. לכן, ההורים של סבתי וההורים של סבי שידכו בין סבתי לסבי בגיל צעיר כל כך. לפני השידוך, סבי וסבתי היו חברים טובים גם בעצמם. הם היו הולכים יחד לפארק שעשועים והיו מבלים את אחר הצהרים ביחד. יום אחד, הורי סבתי וסבי החליטו לחתן את סבתא שלי וסבא שלי. סבתא שלי הייתה עוד צעירה, אבל היא לא יכלה לעשות כלום. זה היה נהוג בעבר לשדך את הילדים בגיל צעיר. הם התחתנו בעיר טביליסי.

לאחר החתונה נולדו להם שלושה ילדים: סילביה, מיכאל ותמי. סבתא היתה עקרת בית וטיפלה בילדים. כשהגיעה לגיל 20 הם עלו לארץ.

סבתי מאד אהבה לבשל ולאפות והאוכל שלה טעים מאד. עד היום כל המשפחה נהנית מהבישולים שלה. כיום, סבתי וסבי גרים יחד בעיר חולון, קרוב לכל המשפחה שלנו. מדי פעם, סבתי והאחיות שלה נפגשות ושומרות על הקשר ביניהן. בזמנה הפנוי סבתי שומרת על הנכדים שלה, כל שבעת הנכדים. היא הולכת לקניות כל יום וקונה אוכל ובגדים לנכדים. סבתי ואני מאד מאד קרובות זו לזו. אני מאד אוהבת אותה. כל יום אני מתקשרת אליה, שואלת מה שלומה ונפגשת אצלה עם בת דודתי. סבתי היא אישה מאד מרשימה והיא מודל לחיקוי בשבילי. היא מהווב דוגמא מופתית לאחריות, נאמנות, חריצות וחמלה.

הזוית האישית

ליה הנכדה המתעדת: ממש נהניתי לכתוב את סיפור התיעוד הזה מכיוון ששאלתי שאלות שמעולם לא העזתי לשאול וקיבלתי עליהן תשובות, למדתי את השורשים שלי.