מאגר סיפורי מורשת

שמי חיה קינן, נולדתי בישראל, בעיר עפולה. יש לי אח ואחות ושמם נילי ושוקי. עד גיל 22 גרתי בעפולה עם ההורים. אמי נולדה בצ'כיה ואבי בפולין. קראו לי בשמי- חיה – על שם אימא של אימא שלי ז"ל. מילדותי אני זוכרת את מלחמת ששת הימים. בילדותי לא היו הרבה משחקים אז שיחקתי לרוב עם חברותיי שבתקופה ההיא היו גם שכנותיי.

בשירותי הצבאי היה מכ"ית (מפקדת כיתה). התחתנתי בשנת 1972, החתונה נערכה בקיבוץ מעוז חיים. יש לי שלושה ילדים ושישה נכדים. תחביביי הם לבשל ולאפות לנכדים. למדתי לבשל ולאפות מאמי ז"ל. המאכל שאני הכי זוכרת ממנה זה פלפל ממולא באורז ובשר, עד היום אני מכינה אותו. יצאתי לגמלאות לפני עשר שנים, אני מבלה את יתרת זמני בשמרטפות ושומרת בבגרויות, וכמובן – אני מבלה המון עם הנכדים.

כיצד הכרתי את בעלי

הכרתי עם עמי בעלי בתקופת שירותי הצבאי בשנת 1968. הבנות הלכו לבקר במגורי הבנים, שדרך אגב, היום מאוד קרובים אחד לשני. באותו היום היה חם מאוד, אז הורדתי את החגורה שחנקה לי את המותניים. כשהלכנו, "שכחתי" את החגורה. יום לאחר מכן, עמי אמר לי לבוא לקחת אותה ומשם דיברנו והכרנו, העניינים התפתחו – ומאז אנחנו נשואים באושר ואושר עד עצם היום הזה.

סבתא חיה ורומי במסגרת התכנית 

הזוית האישית

סבתא חיה: היה לי מאוד מעניין להגיע, להיפגש עם נכדתי ואנשים נוספים. הרגשתי מעולה במפגשים, היה כיף מאוד. האווירה בכיתה הייתה נעימה ואני מצטערת שזה חלף.

רומי הנכדה המתעדת: היה לי ממש כיף ומהנה, למדתי דברים חדשים על סבתי אהובתי.