מאגר סיפורי מורשת

שלום, שמי אמנון הראל, נולדתי ב תאריך 20.10.1949 בישראל, בעיר רעננה. הוריי הם דבורה וחיים בוסי, וארץ מוצאם הוא תימן, מהעיר צנעא.

בשנת 1944 דוד בן גוריון אמר שרק נשואים יוכלו לעלות לארץ, ואז ההורים שלי התחתנו והעלו אותם לישראל. קראו לי בשמי כי אימא שלי שמעה את ההמנון ופקיד משרד הפנים שמע אמנון.

הבית שלנו היה בן שלושה חדרים, זה היה בבית הסוכנות ברעננה. היה לנו מטבח ושם הוריי בישלו. בהתחלה התקלחנו בחוץ במבנה פח שאבא שלי בנה וגם שם כיבסנו באותה מקלחת באופן ידני. הייתה לנו חצר, שם אני ושלושת אחיי שיחקנו. בתחילת הרחוב היה בית כנסת ושם התפללנו.

אימא שלי הייתה עקרת בית, ואבא שלי חילק עיתוני 'דבר' ו'דבר לילדים' ועיתוני אומר מנוקד. ביום יום אכלנו מרק עוף ובשבתות קובנה וג'חנון. את רוב המזון היינו קונים במכולת ובכל יום שישי קיבלנו שני שוברים בשביל לקבל שתי חלות.

גדלתי ברעננה עם אימא ואבא שלי ועם שלושה אחים. למדתי בבית הספר מגד ממלכתי א', רעננה. רוב חברי הכיתה גרו בסביבה שלי, נפגשתי איתם אחרי הצהריים והייתי בא אליהם. הייתי משחק בטניס שולחן (פינג פונג) וגם קצת כדורגל.

אני בגיל 16

שירות צבאי

שירתי בגולני במשך שלוש שנים ולאחר מכן במילואים. השתתפתי במלחמת יום הכיפורים שהתרחשה ב- 6.10.1973 ונמשכה עד מאי 1974, וגם במלחמת לבנון הראשונה שהתרחשה ב-6.6.1982 ונמשכה עד 29.9.1982. קיבלתי שתי אותות על אותן מלחמות (השתתפתי במארבי לילה).

תחביבים

התחביב שלי היה טניס שולחן (פינג פונג), זה היה באולם הפועל רעננה, התאמנתי שלוש פעמים בשבוע. היה לנו מאמן, שיחקתי בקבוצות ליגה, והייתה אליפות עד גיל 16 לאזור השרון – הגעתי למקום ראשון וקיבלתי גביע.

הזוית האישית

תבל המתעד: היה לי מעניין לדבר עם אבא שלי, למדתי הרבה דברים חדשים כמו שהוא היה אלוף השרון בטניס שולחן, והשתתף במלחמת יום הכיפורים וגם במלחמת לבנון הראשונה.

אמנון: היה לי מאוד כיף לדבר עם בני תבל, ונזכרתי בדברים שהיו מזמן.