מאגר סיפורי מורשת

שמי שירה, אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי, במסגרתה אני מתעדת סיפור מחייו של סבי, יוסף עקרבי. סבא יוסף נולד בבגדד שבעיראק בשנת 1948. הוא עלה לארץ בשנת 1952. סבי בחר לספר לי ולשתף אותי בסיפורו של דודו שלום צלאח, מתוך הערכה לפועלו ובמטרה להנציח אותו ואת פעילותו החשובה.

והנה הסיפור: דודו של סבי, שלום צלאח, נולד בשנת 1934, היה סנדלר במקצועו והצטרף לתנועת ״החלוץ״ שעסקה בהעלאת יהודים בסתר מעיראק לארץ ישראל. הוא שימש כאחראי נשק והיה לו חלק פעיל בארגון מבצע "עזרא ונחמיה", במסגרתו הועלו למדינת ישראל במשך כשנה וחצי למעלה ממאה אלף יהודי עיראק.

בחודש יוני 1951, כשנה אחרי תחילת המבצע וערב עליית שלום בעצמו ארצה, הוא נתפס על ידי השלטונות והושם בכלא בבגדד. עמו נעצר יוסף בצרי, פעיל עלייה שהגיע לעיראק מישראל. בתחילת שנת 1952, אחרי ששלום צלאח ויוסף בצרי עונו באכזריות ונחקרו במשך כחצי שנה, הם הוצאו להורג בתלייה בכיכר בגדד הצפונית. שלום היה בן 18 במותו.

משפחתו של סבי עלתה לישראל וכאן הוא הוכר כחלל של מערכת הביטחון. הוא לא הובא לקבורה בארץ ואבן לזכרו הונחה בגן הנעדרים בבית הקברות הצבאי בהר הרצל בירושלים. שלום צלאח נחשב לאחד מהרוגי המלכות בעיראק.

סבי, יוסף, זוכר היטב את הסיפור על דודו. כמה שנים לאחר שהוא נתלה, אביו של סבי החליט לשנות את שם משפחתו מעקרבי ל"שלום", לזכר אחיו הגיבור. סבי, היחיד במשפחה שנשאר עם שם המשפחה המקורי – עקרבי. סבי יוסי זוכר את הצער הרב שנשא אביו כל ימי חייו והרגשת האבל שהייתה בבית במשך שנים. המשפחה קיבלה אות לשבח מהמדינה ויש אפילו רחוב על שמו של הדוד של סבא שלי באור יהודה ובנוסף, הוציאו בולים עם דמותו.

הזוית האישית

שירה הנכדה המתעדת: אני מאחלת לסבי בריאות וחיים טובים ומאושרים. מאד נהניתי לשמוע את הסיפור המרתק על דודו ועל הפעילות המדהימה שעשה הדוד למען מדינת ישראל.