מאגר סיפורי מורשת

שמי אסתר כהן נולדתי בתאריך י"ט סיון תש"ח בעיר עפולה. הוריי יהודית ופתחיה דיאמנט, נולדו בפולין. אמי למדה תפירה ואבי למד בחדר תורה,  המצב באירופה לא היה טוב ליהודים שגרו בפולין, מכל הבחינות- כלכלית, אנטישמית, וחברתית. בית הוריי היה דתי – ציוני שגדל על ברכי היהדות. הם החליטו לעלות ארצה בשנת 1936, כשאבי היה בן 28, ואמי בת 24 שנים.

ההתאקלמות בארץ הייתה קשה עבור משפחתי, זכור לי שאמי סיפרה לי שבלילה הראשון בארץ הוריי נאלצו לישון בגן ציבורי, מאחר ולא היה להם מקום ללון בו. דודתי הגברת טובה סנהדראי שהייתה חברת כנסת, עזרה למשפחתי בהתאקלמות בארץ, במציאת עבודה, בקניית בית, וכל מה שנדרש. להוריי נולדו ארבעה ילדים: שני בנים ושתי בנות. לפרנסתם עבדו הוריי בבית חרושת בקרית אתא, אמי סיפרה שחילקו לעולים תלושי מזון בכדי שיקנו אוכל, ויצליחו לפרנס את המשפחה.

בילדותי אהבתי מאוד ל שחק בחצר ביתי עם החתולים והתרנגולות, לעזור להשקות ולטפח את העצים והפרחים היפים שבגינה. כשמלאו לי ארבע שנים אני ואחי התאום מאיר, זכרונו לברכה, הלכנו לגן הילדים בקרבת ביתנו. אני זוכרת שבילדותי אהבתי מאוד לשחק עם אחי ואחותי הגדולים, אבל בעיקר עם אחי התאום, אהבתי לשחק עם החברות והחברים בגן.

אמי בילדות

בהמשך למדתי בבית ספר יבנה בכיתות א'-ח', לאחר מכן בפנימיית הרצוג בבני ברק בכיתות ט'-י"א, ולבסוף למדתי בסמינר לגננות בפתח תקווה במשך שנתיים, עד שקיבלתי תעודת גננת. כשסיימתי ללמוד התחלתי לעבוד בגן ילדים בגילאי טרום חובה בזיכרון יעקב. פגשתי את בעלי דוד כהן זכר צדיק לברכה, התחתנו ובהמשך נולדו לנו חמישה ילדים: בתי הבכורה אביבה, ואחריה: חיים, טלי, יהודית ואלירן.

עבדתי בגני ילדים במשך 38 שנים, מאוד נהניתי לעבוד עם ילדים מתוקים, חכמים וסקרנים. היום אני בפנסיה והרבה פעמים יוצא לי לפגוש אנשים שהיו בגן שלי וזה מאוד מרגש, ומחמם את הלב לראות איך הם גדלו והקימו משפחות.

הזוית האישית

היה כיף להכיר אחד את השני בתהליך לשמוע על העבר של המשפחה.