מאגר סיפורי מורשת

שמי דוד חדד, יליד 1952.

נולדתי בישראל בעיר טבריה, בבית החולים הסקוטי (נוצרי). ההורים שלי הם ילידי תוניסיה ועלו לארץ ישראל בשנת 1948 יחד עם אחותי הבכורה שהייתה בת שנה. אנחנו שישה אחים ואחיות, ההורים גרו בעיר ג'רבה. אימא שלי הייתה עקרת בית, לאבא שלי הייתה חנות למשקאות חריפים.

הלבוש שלהם היה ייחודי, גלביות לנשים ולגברים מכנס שרוואל כמו של הדרוזים. ברגע שהבינו שהגרמנים נכנסים לתוניסיה ההורים שלי ברחו באונייה לישראל.

גדלתי בטבריה, למדתי בבית ספר ממלכתי דתי, היינו משחקים בקלאס, חמש אבנים, חבל, מחבואים, מחניים, גולות, גוגואים. בל"ג בעומר היינו אוספים מהמוסכים צמיגים, עושים מגדל בגובה של 10 צמיגים ומבעירים אותם. הייתי חבר בתנועת הנוער בני עקיבא.

בשירותי הצבאי שירתי בחיל הנדסה קרבית (חבלן). נלחמתי במלחמת יום הכיפורים ברמת הגולן, שלום הגליל ומבצע ליטני. אני עובד במפעל לייצור משורי בטון בקיבוץ דגנייה א'. עבדתי במפעל החל משנת 1973 ועד לשנת 2018. בשנת 2018 יצאתי לפנסיה. כיום אני ממשיך ועובד עדיין במפעל בחצי משרה וממשיך להנות מתחביביי: כדורגל, ים וגינון.

סבא לקראת גיוס

את אשתי הכרתי ביום העצמאות בכנרת. אשתי, אתי הייתה אחות בבית חולים. יצאנו ממקום העבודה לפיקניק מאורגן בכנרת ושם הכרנו. מאז אנו חיים באושר ועושר (טפו טפו) עד עצם היום הזה.

יש לי בבית חפץ שעובר במשפחה בירושה. החפץ הייחודי שלקחתי מית הוריי כמזכרת, הוא מכתש ועלי מנחושת, שעד היום אני משתמש בו לכתישת תבלינים.

היום יש לנו ברוך השם עשרה נכדים בגילאים שונים. כל הילדים והנכדים גרים מחוץ לטבריה ונהנים לבוא לביקור בכנרת היפה. הילדים והנכדים גרים בערים שונות: ראשל"צ, אור יהודה, רמת גן, נתניה וכפר סבא.

הזוית האישית

סבא דוד: החוויה ממפגשי הקשר הרב דורי העלתה בי הרבה זיכרונות ילדות טובים. היה מאוד מרגש לשמוע את הסיפורים של כל אחד ולהכיר דור נפלא של סבים וסבתות. אני רוצה לאחל לכולם בריאות אייתנה, אריכות ימים והנאה מרובה מהמשפחות ומהנכדים המהממים!!

פלג: שמחתי לשבת עם סבא ולשמוע את סיפור חייו.