מאגר סיפורי מורשת

שמי שלי, אני משתתפת בתכנית הקשר הרב דורי ותעדת את קורות איזידור, סבא רבא שלי.

לפני מלחמת העולם השנייה סבא רבא שלי, איזידור, היה מדען צעיר. הוא עשה מחקר במכון ריתוך בקייב. במכון הזה נעשה פיתוח של התהליך לריתוך שריון המיועד לטנקים חדשים. בתאריך 22 ליוני בשנת 1941 ההפצצה הראשונה של הגרמנים הוטלה בעיר קייב, עיר מולדתו של איזידור. כל הצעירים התבקשו להתגייס לצבא האדום, אך מנהל המכון ביקש מאיזידור להישאר בגלל המחקר החשוב שהוא עושה והציע לעבור איתם לסיביר כדי להמשיך במחקר.

איזידור אמר שהמחקר חשוב לו מאוד אבל להתגייס לצבא האדום ולשרת את המדינה שלו – חשוב יותר. איזידור שלח את משפחתו לקזחסטן אך אימא שלו, שסיימה לימודים ברפואה בגרמניה, לא רצתה לעזוב את קייב כי היא לא האמינה שהגרמנים יכולים לגרום נזק לאוכלוסייה. למרות זאת, בכל מקרה איזידור שלח את כולם ועכשיו אנו מבינים שהוא צדק בחששו מהגרמנים.

סבא רבא בעת שירותו בצבא האדום

הוא התגייס לצבא והתחיל להשתתף בקרבות מאוקראינה עד ברלין. הוא הפך לרב סרן, הוא והחיילים שלו עברו קרבות מאוד קשים והגיעו עד ברלין. הוא קיבל הרבה מדליות על כך שנלחם במלחמת העולם השנייה. איזידור ידע את השפה הגרמנית ברמה מאוד גבוהה. כשהוא הגיע לברלין חיפשו בין החיילים אנשים שיודעים גרמנית כדי לעשות חקר על הטפסים של היטלר, שם הוא מצא טפסים הקשורים לפיתוח טיל חדש ומסר אותו לצבא. הוא מצא טפסים וחומר של מפעל מאוד מיוחד ודאג שהציוד מהמפעל הזה יגיע לקייב. מכל המקומות בהם שהה ואחרי כל קרב הוא כתב לבן שלו איך מתנהלת המלחמה וצייר לו ציורים. הוא תמיד כתב: "אנחנו ננצח" והוסיף: ״כשאחזור אספר לך עוד סיפורים״.

ממכתביו של סבא רבא:

לזכר הניצחון הוא הביא חלקים קטנים משער ברנדרבורג שעליו תלו את הדגל של הצבא האדום, אשר סימן את הניצחון.

המדליות של סבא רבא

מכתבים נוספים של סבא רבא: 

הזוית האישית

שלי: למדתי הרבה מאוד על סבא רבא שלי ועל כל מה שהוא עשה. שמחתי לקחת חלק בתכנית וכך להכיר אותו יותר ותתעד את סיפורו.