מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

הגדת הפסח שעוברת בין הדורות – חיים דפן

סבא חיים ושירה
סבי ומשפחתו בעבר
סבא חיים מספר לנכדתו שירה על ילדותו, קורות חייו והגדה שעוברת במשפחה

שמי חיים דפן, נולדתי בארץ ישראל ב- 25 בספטמבר 1936, הוריי נולדו ביוון בעיר סלוניקי הם התחתנו ביוון וכאשר הייתה עלייה לארץ ישראל בדיוק אחרי שהתחתנו, הם ברחו והתגוררו בתל אביב בשכונת שפירא.

יש לי עוד ארבעה אחים נוספים, אני הוא הילד הבכור ואחריי יש את אחותי ועוד שלושה אחים. כולנו התחתנו בארץ ישראל, והקמנו משפחות לתפארת, כל אחד מאיתנו עבר לגור בערים אחרות בארץ.

למדתי בבית ספר יסודי ביאליק בתל אביב, סיימתי רק שמונה שנות לימוד. ולאחר מכן הלכתי לעבוד כדי לעזור למשפחה שלי להתפרנס ולהביא כסף הביתה.

בשירותי הצבאי עסקתי כמכונאי טנקים, אהבתי מאוד לתקן את הטנקים ולעשות את העבודה על הצד הטוב ביותר. הטנקים היו בית, היה בתוכם חם מאוד והיה קשה לעבוד ובמיוחד למצוא את הבעיה, הייתי נמצא בפנים שעות על גבי שעות והייתי צריך לבדוק כמובן לראות שהכל בסדר לפני שאני שולח את הטנק לפעילות. לחמתי בכל המלחמות שהיו. אהבתי מאוד את השירות הצבאי ותמיד אהבתי לעזור ולתת כל מה שאני יודע.

מפגש הכרות ונישואים

את אישתי הכרתי בגיל צעיר, עבדנו ביחד בסופר שופרסל כדי לעזור למשפחתנו להתפרנס. אני עבדתי במחלקת הנקניק ואישתי ז"ל במחלקת הגבינות. ככה הכרנו ונפגשנו בסתר, בלי שההורים שלנו ידעו, התאהבנו והתחתנו לאחר שנה.

אחרי כמה שנים עברתי לעבוד בחברה שנקראה בזמנו CBC, חברה שייצרה תקליטים וקלטות של שירים. אומנים רבים ביקרו בחברה. עבדתי כמנהל מחסן, הייתי חבר של כולם. בין האומנים שהיו חברים שלי ועד היום אני בקשר איתם נכלל הזמר יהורם גאון, שכל חג הם אני והוא מברכים אחד את השני.

גדלתי בשכונת שפירא בתל אביב, הייתי שחקן בקבוצת הכדורגל גדנע בשכונת שפירא. קראו לי בשם חיבה: "הוגו דפן", כי תמיד הייתי מחייך לכולם. היינו משחקים כדורגל בשכונה יחפים, לא היו נעלי כדורגל כמו של היום.

החפץ שעובר מדור לדור במשפחה

יש לי חפץ בעל משמעות חשובה מאוד, זוהי הגדה של פסח שעוברת בירושה במשפחתי כבר עשרות שנים לערך, אני לא יודע את זמנה המדוייק.

הגדה זו, שעם השנים הצלחתי להבין את ערכה הרגשי, שוכנת בביתנו ואני מעביר אותו לנכדי. ההגדה מכילה 50 עמודים, אורכה 18.5 ס"מ, ורוחבה 12.5 ס"מ. ההגדה הודפסה בישראל  ובתחילתה מופיעה הודעה על שמירת זכויות יוצרים. בכל דף מופיע טקס בעברית ובצד תרגום של ההגדה לשפה המרוקאית. בגלל זמנה הרב דפיה הצהיבו, וישנם שני דפים שנקרעו מעט. כמו כן ישנם לא מעט כתמי יין על חלק מהדפים. ההגדה מכילה את שיר השירים וברכת חסדי.

קריאה בהגדה הוא מאורע בעל משמעות היסטורית חשובה בעמנו ואחת החוויות היותר היפות ביותר בחיי המשפחה היהודית. כיום כמעט בכל בית יהודי קיימת מצוות "והגדת לבנך ביום ההוא", וקריאת ההגדה היא חלק מרכזי ממצווה זאת. השירה בהגדה תורמת מימד חוויתי מיוחד להתכנסות המשפחתית, סדר הפסח הוא אולי אחת ההזדמנויות היחידות שבהן המשפחה שרה ביחד שירים המעוגנים במסורת היהודית. ניתן לראות גרסאות שונות של הגדות שמתאימות לכל עדה אחרת בתפוצות וכן מנהגים שונים מבית לבית. עבורנו כמשפחה, להגדה זו יש משמעות רגשית רבה.

הזוית האישית

שירה הנכדה המתעדת: הייתה לי חוויה מאוד כייפית לשמוע ולהבין את החיים שסבא שלי עבר בכל תקופותיו, סבא שלי האהוב, שהיום הוא מבוגר בן 87, שיבדל לחיים ארוכים, הוא עושה הכל בשבילנו ולמען הנכדים. כיף לדעת ולשמוע סיפורים שלא ידענו עליהם, סיקרן אותי מאוד ורציתי רק שימשיך לספר לי.

סבא חיים: היה לי מאוד כיף לעבוד עם נכדתי, נהניתי להיזכר בסיפור הילדות שלי ואהבתי לספר לה על הקן המשפחתי שבניתי.

מילון

הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח
קריאת ההגדה במשולב עם הסעודה ברבים בערב חג הפסח הוא טקס מרכזי ביהדות לכל המשפחה, למבוגרים ולילדים. במשך הדורות ההגדה התפתחה בשני ממדים: הלמדני-פרשני, והאמנותי חזותי. תלמידי חכמים ומלומדים חיברו עליה ביאורים ונתנו לה הסברים; אמנים יצרו להגדה עיטורים, הוסיפו לעותקיה ציורים ואף כתבו אותה על קלף. ההגדה של פסח נאמרת בקהילות רבות בשירה עם מנגינות מסורתיות וחדשות.

ציטוטים

”יש בידינו הגדה של פסח שעוברת בירושה במשפחתי, היא עוברת עשרות שנים מדור לדור“

הקשר הרב דורי